|
אז במקביל לערב הספורט העמוס מאוד שהיה הערב, החל גם הפלייאוף בליגה הלאומית, הליגה שאותי באופן אישי מעניינת יותר מכל ליגה אחרת בתבל.
עירוני נהריה אירחה את מגדל העמק בסדרה שצפויה להיות החד-צדדית ביותר, ולא הכזיבה. נהריה כבר הובילה ב-27 הפרש, מגדל אמנם חזרה עד 4 בסיום, אך ניצחונה של נהריה לא עמד בספק בשום שלב. נייט מילר פותח את הפלייאוף נהדר עם 30 נק', 11 ריב' ו-7 אס'. גם בעונה שעברה אמרתי שבפלייאוף מילר יהיה זה שיהרוס את נהריה (וצדקתי) ואני צופה אותו דבר השנה. שחקן גדול, אבל גם סרטן קבוצתי ולטעמי גם לוזר סדרתי. אם נחיה גם נראה. בסיום, 81-77.
הפועל עפולה סיימה את העונה במקום השני לאחר נפילה של גליל במחזור האחרון, מה שלא סייע לה יותר מדי - מכיוון שקיבלה יריבה לא פשוטה בדמותה של אליצור רמלה. ובכל זאת, עפולה הייתה אמורה לקחת את הסדרה הזאת בקלות, אלמלא השחקן הטוב שלהם (והטוב בליגה לטעמי) ג'ף אלן שבר את ידו בשבוע שעבר באימון. בלעדיו יהיה קשה מאוד לחניכיו של רמי הדר, ויש סיכוי שהעונה המצויינת שלהם תיגמר כבר במוצ"ש, לאחר שהערב הפסידו בביתם לרמלה, 65-60. גם יתרון 15 במחצית לא הספיק לעפולאים, שוורנון טיל מוביל את רמלה עם 19 נק'. בכלל, רמלה נראים לא רע בכלל מאז צירופו של גור פורת במהלך העונה, שמצטרף לאור איתן, אוהד כהן ותגלית העונה ירין איינהורן בעונת רוקי מצויינת. לא יודע האם ולמה זה יספיק, אבל יהיה מעניין אם פתאום אם ימצאו עצמם בגמר, אבל עוד חזון למועד.
גליל עליון אשר הייתה ללא ספק הפתעת העונה והוכיחה שבלאומית עם שני זרים טובים השמיים הם הגבול (בטח כשיש לכם וטרן כמו אבישי גורדון), התדרדרה עד המקום השלישי במחזור הסיום העונה, המיקום הנמוך ביותר שלה מאז פתיחת העונה לדעתי. הדבר הוביל לסדרה מול קרית אתא, אחת הקבוצות החמות של הליגה שניצחה את חמשת משחקיה האחרונים כולל ניצחון מרשים בעין שרה. המומנטום ההפוך של שתי הקבוצות המשיך גם הערב, כשקרית אתא רושמת ניצחון חוץ בכפר בלום ויכולה לסיים את העונה המדהימה של הגליל מוקדם מן הצפוי. אשתקד סיימו הגליל במקום השמיני אך הודחו רק במשחק השלישי ברבע הגמר מול נס ציונה אשר כמובן עלתה בסופו של דבר. האם העונה שלהם השנה תיגמר עוד קודם? 87-84 היתה התוצאה הסופית, כשתומר בר אבן ממשיך להראות יכולת מצויינת בקרית אתא עם 14 נק', ואלן (18) ופארין (16) מסייעים לו. האמת שלטעמי הסגל של אתא באמת מצויין, בר אבן מהישראלים הטובים בלאומית, שני מתאזרחים טובים מאוד בדמותם של כריס ווטסון קשישא וסיימון פארין שהוא צלף בחסד, כשגם מוסקוביץ' ונניקשווילי משלימים סגל ישראלי עם ניסיון לאומית רב מאחוריו. גם שני הזרים (אלן ורוטפורד) לא נופלים מן הזרים של רוב הקבוצות. לא אופתע בכלל לראות אותם מגיעים לגמר. בגליל כרגיל, אטרלי ולאבו היו הקלעים המובילים. לא ראיתי את המשחק כך שאיני יודע אם זה נכון, אך לפני הפלייאוף חשבתי שלצעירים של גליל שסחבו אותה כל העונה יהיה קשה יותר לבוא לידי ביטוי בלחץ הפלייאוף. אולי ביטלא (או מישהו אחר) שהיה הערב יוכל להחוות דעה.
ולמשחק שכולכם חיכיתם לו (טוב נו, אני חיכיתי לו). עירוני רמת גן אירחה הערב את אליצור אשקלון בזיסמן. זה יהיה אולי קצת יהיר מצידי לומר, וזה די מוזר לומר זאת על הסדרה בין ה-4 ל-5, אך אני חושב שמהסדרה הזאת תגיע העולה. אשקלון שפתחו את העונה בצורה זוועתית התייצבו, סיימו את העונה הרגילה במקום החמישי. אחרי ששני זרים גבוהים אכזבו ושוחררו, החליטו באשקלון לשנות פאזה, להישאר עם קו הפנים הישראלי הלא רע בכלל שלהם (פיטשון, הול המתאזרח, בוקרא כשגם קרני יכול לתת כמה דקות שם) ולהחתים את מרכוס מור ששיחק אצלם אשתקד בליגת העל. אין ספק שמדובר בשחקן שגדול על הליגה הזאת, וגם הערב הוא היה המצטיין בשורות הקבוצה. עם זאת, ולמרות משחק מצויין גם של פיטשון, הניצחון נשאר סגול בסופו של דבר. אצלנו חלוקת הנקודות היתה קצת מוזרה, כשבמחצית הראשונה אלכסנדר ואירם קולעים 16 ו-12 בהתאמה, כדי לסיים עם 18 ו-14, ובכלל חלוקת הנקודות היתה מאוד מאוזנת כפי שמאפיין את הקבוצה השנה - גובנס 16, דניאל 15, שעשוע 12. המשחק עצמו היה די צמוד לכל אורכו, דווקא אשקלון שלטו ברבע הרביעי והיה נראה שהמשחק הולך לכיוונם כשגם הקהל שלהם היה בטירוף, עד ששלשה של גובנס עם הבאזר קבעה 81-80, שתי דקות לסוף. עמית תמיר, שנבחר לישראלי של העונה של ספסל, זכה לדאבל טים קבוע לכל אורך המשחק וכמעט לא זרק. לשלב הזה של המשחק הוא הגיע עם 2 נקודות, אך קלע את ה-4 הבאות של הקבוצה כדי לקבוע 84-83. אשקלון יצאו להתקפה אחרונה עם 27 שניות על השעון. דודו שמריז, אחד הקלעים הטובים בלאומית שגם נבחר לחמישית העונה, קיבל הזדמנות לשלשה חופשית לחלוטין 4 שניות לסוף. כל כך מבולבל מן הזמן שהיה לו לכוון, שמריז החטיא, דניאל לקח את הריבאונד ונשלח לקו, כשעל השעון 1.8 שניות. דניאל קלע את הראשונה, ניסה להחטיא את השניה במכוון עם הקרש - אך זו נכנסה. פסק זמן אשקלון, עוד ניסיון שלשה של שמריז, הפעם אפילו לא בכיוון, ועבדיכם בוכה מאושר בסיום משחק ספורט בפעם השניה השבוע.
יש אחלה כדורסל בליגה הזאת. שווה ללכת לראות.
|