סל ניוז

אחלה אחלה אחלה מחצית בין אטלנטה לאוקלהומה, 48-47 להוקס.
ווסטברוק עם 13 ודוראנט עם 12. היו כמה דאנקים מרשימים למדי.

במשחק אחר, בלאט מתקרב לנצחון 5 ברציפות, עם יתרון דמיוני של 75-40 על שארלוט. לברון 19 ו-6 אס', אירווינג 14, מוזגוב 10, לאב 9, ג'יי אר סמית 9

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

ערב מדהים של קבוצה מדהימה וניצחון 15 ברציפות - שיא פרנצ'ייז.
רק שלא תהיה שם פציעה, מלח-מים. יהיה קשה מאוד לנצח שם, תמיד היה בפלייאוף, והקבוצה הזו רצה כרגע ליתרון ביתיות לכל אורך המזרח.
יש מצב שאנחנו חוזים כרגע בהעברת שלטון. ההוקס והווריורס, שני פרנצ'ייזים כושלים כבר עשרות שנים שהיו בין הבדיחות המצחיקות של הליגה הפכו לג'וגרנאטס של הקונפרנס שלהם. הן גם צעירות יחסית ואפילו יש הרגשה שהן לא בפיק עדיין, שיש עוד גבהים להגיע במשחק שלהם. כנראה שצריך להתרגל לשני סופר-פרנצ'ייז חדשים שיהיו בטופ של הליגה עד סוף העשור הנוכחי.

_________________
אלון:
5 או 10 זה פשוט מדי. אני בעד שרוני יעשה חישוב של ממוצע כלשהו פר עמדה ונמצא מספר מעניין להכפיל אותו בוא נגיד pi או e. אח"כ כדי להוסיף אלמנט אקראי נבקש ממוק לחשוב על מספר נגיד 36D או 350CC ונראה כבר מה יצא.

איזה סל נצחון ענק של הארדן ב113-111 נגד פיניקס

קלי תומפסון קולע 37 ברבע!, פשוט פסיכופט הכל ג'אמרים קלילים כאלה עם 4 שחקנים עליו

מוכרח להצטרף, אטלנטה, תענוג של קבוצה

תומפסון מדהים. ולא, הסלים ברבע הזה לא היו על 4 שחקנים, לפחות לא רובם. פשוט צליפות על צליפות, וכן, הוא היה בזון ולקח זריקות שבאופן רגיל לדעתי הוא לא היה לוקח חצי מהן.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

שנפתח מחדש את הדיון על הארדן מול קליי?
אני אישית מעדיף את קליי משום מה אבל אני מניח שזה תלוי קבוצה.
בכל מקרה, לילה גדול גם להארדן. עמדה 2 כבר לא נראית רעה כל כך.

בעקבות המופע של קליי הניצחון של הקאבס דווקא עובר מתחת לרדאר. לברון, ההוא שאחרי השיא, עם 25, 9 ו-7 ב-60% מהשדה. ג'יי אר סמית' עם 7 שלשות.
הקאבס נראים כמו קבוצה שלמה עם שאמפרט וסמית' בעמדה 2. אין להם חור בסגל, אולי קצת עמדת הסנטר המחליף.

אבל אין דבר כזה זון

_________________
"ונניח שזה נכון - מי ידע מזה?" שמעון מזרחי על פרשת הפיצה
"המזל של מכבי הוא שחסכנו מהם להפסיד מול ירושלים בגמר" (מוטי אמסלם)

אטלנטה של השנתיים האחרונות (כן, אני מחשיב גם את השנה שעברה שבה רובכם לא ראיתם אותה) היא הדבר הכי מהנה בכדורסל מאז הקינגס של אדלמן.
זו ללא ספק קבוצת הכדורסל הכי טובה שהייתה לנו אי פעם. אני משוכנע שהקבוצה של דומיניק הייתה רצה לאליפות השנה כי היא הייתה קבוצה מצויינת בשנים שפשוט היו טובות יותר. אבל מבחינת כדורסל נטו, אין השוואה.

מה שמפחיד אותי גם בנוגע אלינו וגם בנוגע לווריורס זה שזה לא יספיק לפלייאוף. אני לא יודע אם זו האמריקניזציה שחינכה אותנו שמנצחים רק עם סופרסטארים וגו טו גאייז. אבל היא מנקרת בי (בנוגע לווריורס זה לא הגו טו גאיי כמו החור בצבע והספסל)
אני כ"כ מקווה שאני טועה. אלוהים יודע שמגיע לי אחרי כ"כ הרבה שנים ועשורים, ובטח שליושבי הפיליפס, לרוות קצת נחת.

אבל אנחנו כרגע מתייחסים לבודנהולזר כמו שאוהדי ארסנל התייחסו לונגר בזמנו- "מייק נווז בסט". העובדות הן פשוטות, ללא בודנהולזר, היינו מה שאנחנו תמיד- קבוצת מרכז טבלה חביבה עם פזילה לצמרת במקרה הטוב.
עצם העובדה שהוא הצליח לחנך והלשריש את המשנה שלו בתקופה כ"כ קצרה ולגרום לכולם להיות מחוייבים לשיטה ולעבוד כ"כ קשה תוך ויתור על האגו. מה יש לומר? כרגע ללא תחרות בכלל- מאמן השנה.

אני רוצה מילה אחרונה על שחקן נשכח שנקבר, הוספד ושמע קדיש- טיישון פרינס.
בשני המשחקים האחרונים שראיתי את בוסטון. מול פורטלנד החבולה ברוז גארדן ואתמול בלילה מול דנבר. שתי קבוצות חזקות יותר עם כל תירוץ אפשרי, טיישון דאג לנעול את המשחק. שני משחקים צמודים שבשניות האחרונות לחם סטיבנס הפקיד אותו על הרכז. מול הבלייזרס הוא סגר ללילארד כל זווית אפשרית להתרוממות וקליעת קלאץ' כפי שהילד אוהב וסגר את המשחק. וגם אתמול, הוא התלבש על ג'אמיר נלסון שהיו לו 11 שניות! לקלוע או לסדר מהלך והוא פשוט שיתק אותו ולא נתן לו שום אופציית מסירה והכריח אותו לנסות לזרוק ממצב לא סביר.
טיישון אולי נשכח אבל הגנה הוא לא שכח. וזה פשוט עצוב שאף קבוצת אליפות לא מחזיקה דפנסיב סטופר כזה על הספסל שלה והוא מתבזבז בבוסטון לממוצע של 8-9 דקות למשחק. וזה עוד בלי שום מילה על קראש וואלאס שלא רואה שם דקה.
אכזרית היא דרכו של הNBA. לא קל להזדקן בו.

מסכים לגבי פרינס.
וואלאס אבל, גמור לגמרי. כשקצת קיבל דקות העונה, בקושי זז על המגרש.

לא מסכים לגבי הווריורס. יש להם סטאר פאוור. קארי הוא אולי לא הסופרסטאר שיהמם את היריב עם קרוסאובר או דאנק מטורף אבל הוא שחקן שמאוד קשה לשמור עליו כי הוא קולע ממקומות ומצבים שאחרים לא קולעים מהם. גם קבוצה שתצמיד אליו את הסטופר שלה תצטרך למצוא פיתרון לקליי תומפסון. את ההוקס אני באמת לא רואה מגיעים לגמר בסופו של דבר. הפלייאוף במזרח הוא תמיד קשוח יותר עם סקורים נמוכים יותר מבמערב(לא שאני טוען שהקבוצות טובות יותר, אבל קצב המשחק איטי יותר). הם בנויים על המודל של הספרס, אבל שם יש את פארקר ודאנקן שיהיו השוברי שיוויון ויכריחו את ההגנה להתכווץ אליהם. כשקבוצות יסגרו את קורבר(ובניגוד לקליי אין לו יכולת לשים כדור על הרצפה כשנצמדים אליו לגופיה) וגם הורפורד ומילסאפ יקבלו מאצ' אפים קשים יותר, הם ישארו עם ג'ף טיג מול לברון ג'יימס, ג'ון וול או דרק רוז בדקות אחרונות. וזה מאצ' אפ שההוקס כנראה יפסידו בו.

אני מציע שתקרא את התגובה שלי שוב. כתבתי על מה הווריורס יפלו וזה לא סטאר פאוור.
אולי ההוקס בנויים על המודל של הספרס אבל הכדורסל הרבה יותר מלהיב כי הוא משוחק ע"י שחקנים יותר מגוונים. אני לא מוצא יתרון בפרקר ודאנקן כמכווצי הגנות.
היתרון בחמישייה של ההוקס על פני הספרס היא שכולם יכולים לזרוק מבחוץ וכולם חודרים מצוינים. זו קבוצה הרבה יותר מובילית מהספרס. הגנתית מאוד קשה לשחק מולנו כי הקבוצה זזה ללא הפסקה והפאוור-סנטר שלנו יודעים לשחק אינסייד אאוט כולל המחליפים שלהם. אבל היתרון האמיתי הוא בתנועה שמתוגרמת למסירות שתמיד ימצאו את האופן מאן.
יש לנו שחקני ברייק שמעולם לא היו לספרס וגם ההגנה שלנו מאוד מובילית. המון סוויצ'ים ושליחות יידים וזה מחפה לחלוטין על העובדה שאין לנו סנטר ושאנחנו משחקים עם מוביל כדור אחד. מיס מאצ' כמעט בכל עמדה אבל המשמעת המוחלטת בסוויצ'ים בהגנה פשוט סוגרת את החורים.

ג'ף טיג הוא לא סופרסטאר ואם מישהו באמת יהפוך את המשחקים מולנו למשחקי בידודים, אין לנו סיכוי. היתרן הוא בקבוצתיות ואני מקווה שנצליח להמשיך לשלוט ולהכתיב את הקצב בכדי לנצח משחקים גם במאני טיים. בינתיים זה פשוט נראה מצוין.

מהמשחק הלילה של אטלנטה שני שחקנים שדווקא מאוד בלטו לי לעין זה ספולושה וקורבר.
הרבה נכתב על קורבר בעונה שעברה. מר שלשה למשחק. השנה הוא קולע באחוזים פסיכיים למדי - 3 שלשות למשחק ב-53.3%. אבל גם בהגנה הבחור משחק. הוא לא סטופר, אבל הוא לא בור, וזה שיפור עצום לעומת השנים הראשונות שלו בליגה.

ספולושה הזכיר לת'אנדר מה הם איבדו. הוא יכול לשמור גם את דוראנט והוא יכול לשמור גם את ווסטברוק או וייטרס או רג'י ג'קסון. .

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מוק, את קורבר עם סל שדה אחד לשתי נקודות בממוצע לערב לא הייתי מגדיר חודר מעולה. הוא בקושי יכול לשים כדור על הרצפה. גם דימארה קארול קולע כמעט חצי מזריקות השדה שלו מחוץ לקשת. לגבי פארקר ודאנקן, זה נראה לי די ברור. פארקר לאורך 7 השנים האחרונות הוא אחד מהרכזים הטובים בליגה. אם קבוצה לא מביאה עליו עזרה הוא ישרוף אותה מחצי מרחק או בתוך הצבע. טיג לא שם בכלל. גם דאנקן, למרות שהוא פחות יעיל בפוסט ממה שהוא היה בעבר, עדיין שחקן שקשה להתמודד איתו באחד על אחד.

בפלייאוף האחרון וגם בעונה הסדירה התברר שכן אנטוניו די תלויה בלאונרד
בלעדיו פרקר ודאנקן עוד קבוצה טובה.

זה היה נכון גם לפני הפלייאוף הזה כשהספרס עפו ב-2011 מול ממפיס עם ביתיות, או ב-2012 כשקוואי עוד היה רוקי והם הפסידו לת'אנדר. מצד שני, בלי החדירות של פארקר ודאנקן שההגנות חייבות לפקוח עליו עין לאונרד היה מקבל את הסטופרים הכי חזקים של היריב בתוך הצוואר והיה כנראה שם 16 נקודות לערב ב-40% מהשדה.

הרבע השלישי היה קטלני לאחרונה עבור הווריורס, הם קלעו בו יותר מ-35 נקודות בממוצע בשבועיים האחרונים...

לפני שקליי הפך למפלצת לרבע אחד, הווריורס החטיאו 9 שלשות רצוף..

אחרי השלשה השניה של קליי הפרשן אמר they can be streaky...

הסל היחיד מהשדה של גולדן סטייט באותו רבע היה... מאסיסט של קליי...

_________________
You know I wish that there was some way that I could be outside playing basketball in the rain and not get wet. Now wouldn't that be great?

אם יש משהו שקבוצת צמרת רוצה כדי להשתפר לשנה הבאה, זה הזכות להחליף בחירות דראפט עם ברוקלין המוכרת עצמה לדעת.
אם הייתי צריך להמר על הפסדים של אטלנטה, זה יהיה מול שארלוט ודטרויט.