סל ניוז

טוב, אז הגיעה השעה לבחירות השנתיות, שהעונה היו מאתגרות ביותר,
עם לא מעט שמות חדשים, אבל גם שמות שאנחנו רגילים לראות לאורך השנים.

ROY

עונה בעייתית עברה על הרוקיז בליגה.
זה התחיל עם אמביד שמראש היה ברור שלא ישחק העונה, בדיוק כמו עונה שעברה של חברו לקבוצה נואל.
המשיך עם רנדל שהיה אמור להיות משמעותי, נפצע במשחק הראשון וגמר את העונה,
פארקר שהיה אחד המועמדים המרכזיים גמר את העונה אחרי 25 משחקים,
אקסום שנבחר 5 קיבל במה גדולה ובינתיים נראה כמו אפסייד לא ברור,
אארון גורדון שהתחיל פצוע ובינתיים לא מראה יותר מידי,
מרקוס סמארט שהתחיל מאחורי רונדו, וגם נפצע קצת,
שטאוסקאס וונילה שבינתיים לא מצליחים לתת אימפקט,
ובקיצור, מתוך התשיעייה הראשונה, רק ויגינס עשה עונת רוקי מלאה ורצינית.

בסופו של יום, ויגינס עשה עונת רוקי טובה, אפילו טובה יותר ממה שצפו לו. העניין שזה בקבוצת הכלום ושום דבר של מינסוטה.
ועדיין, הוא הרוויח בזכות את התואר מבחינתי, ועצם זה שאחרי עונה ראשונה לשו, יש עוד הרבה אנשים שעדיין חושבים שהטרייד שלו תמורת לאב היה טעות גדולה של הקאבס, זה כמובן לזכותו (ולחובתו של לאב והשילוב שלו בקליבלנד).


חמישיית הרוקיז

ראשונה:
ויגינס כאמור. 17 נק', 4.5 ריב', 2 אס' וחטיפה ממוצעים עונתיים. מאז האוסלטאר הוא עומד על 20+5 ב-45% מהשדה.
נואל שעושה 13 נק', 10 ריב', 2.3 חסימות, 2 אס' ו-2 חטיפות מאז האולסטאר, ונראה סוף סוף כמו מה שציפו ממנו.
אלפריד פייטון גם הוא פורח מאז האולסטאר - 11.7 נק', 8.5 אס', 6 ריב' ו-2 חט', ולאורך כל החודש האחרון מפלרטט כמעט כל משחק עם טריפל דאבל, כולל 2 כאלו בק2בק.
מירוטיץ' שהתחיל חלש מאוד באופן יחסי, גם הוא מכבב מאז האולסטאר, כשהוא נעזר בפציעות הרבות בבולס. 16.2 נק', 6.6 ריב' עם שלשה וחצי מאז האולסטאר.
ג'ורדן קלארקסון . בחירת סיבוב שנייה של וושינגטון בכלל, שהועבר לליקרס יום אחרי הדראפט תמורת מזומנים. לא קיבל כמעט הזדמנויות בהתחלה. אבל אחרי שהבינו בלייקרס שהעונה הולכת לפח, קיבל הרבה במה. מאז האולסטאר - 16 נק', 5.5 אס', 4.7 ריב', 48% מהשדה.

שנייה:
ז'אק לוין אלוף ההטבעות זה נחמד אבל לא יותר מזה. קיבל הרבה במה עם הפציעות במינסוטה בכלל ושל רוביו בפרט. גם הוא מכבב הרבה יותר אחרי האולסטאר, אבל משום מה זה נראה לי פחות מרשים מקלארקסון למשל. 13 נק', 3.8 אס', 3.6 ריב' מאז האולסטאר.
בוגדנוביץ' אצל הקרואטי הסיפור קצת שונה. הוא התחיל את העונה באופן מפתיע בחמישייה של הנטס ונראה לא רע בכלל. בשלב מסוים הוא ירד לספסל ויצא כמעט לחלוטין מהרוטציה. באזור אמצע ינואר הוא חזר לשחק דקות רבות, אמנם מהספסל, אבל הוא נותן לנטס דקות איכותיות מאוד של מחליף, ויש לו חלק לא מבוטל בריצת הפלייאוף המאוחרת שלהם.
מרכוס סמארט סמארט כאמור חווה קשיים רבים בתחילת הדרך. לא פשוט להתחיל את קריירת המקצוענים מאחורי אחד כמו רונדו, שהיה הסמל האחרון שנשאר בבוסטון. בנוסף הוא גם נצפע לכמעט חודש, ואח"כ לא ממש הצליח להשתלב. החל מהטרייד על רונדו הוא התחיל לקבל דקות, הראה יכולות פה ושם, אבל היציבות ממנו והלאה. זה מספיק בכדי להיכנס לכאן, ואני דווקא מהמר שהעונה הבאה שלו תהיה הרבה יותר איכותית.
לנגסטון גלאווי לא נבחר בכלל בדראפט, וקיבל בתחילת ינואר חוזה ל-10 ימים בניקס. משחק 32.2 לערב, הכי הרבה אחרי ויגינס, 11.7 נק', 3.2 אס', 4.2 ריב' באחוזי קוטג' - 39% מהשדה, עם 1.3 שלשות למשחק. הוא עדיין צריך להוכיח שהוא לא תוצר של הואקום בניקס, אבל חמישייה השנייה זה מספיק.
ג'אברי פרקר אז נכון שהוא נפצע אחרי 25 משחקים, אבל בעונה כלכל חלשה של רוקיז, זה מספיק לו מבחינתי להיכנס לחמישייה השנייה. 12.3 נק', 5.5 ריב', 1.7אס', 1.2 חט', 49% מהשדה.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

משתפר

הקטגוריה הזאת נסגרה כבר בתחילת העונה. ג'ימי באטלר התחיל את העונה בצורה מסחררת, ועל אף החלשות מסוימת באזור האולסטאר, התואר הזה שלו.
20.1 נק', 5.8 ריב', 3.3 אס', 46% מהשדה, 36% מהשלוש, 84% מהעונשין העונה.
13.1 נק', 4.9 ריב', 2.6 אס', 40% מהשדה, 28% מהשלוש, 77% מהקו בעונה שעברה.
וחשוב לציין שזה באותם דקות משחק, מה שבד"כ מאוד לא אופייני לשחקנים בקטגוריה הזאת.
היחיד שהתחרה איתו בצורה מסויימת זה דריימונד גרין, אבל אצלו גם העלייה פחות משמעותית, ובעיקר נובעת מטיפוס בדקות. 22 בעונה שעברה לעומת 32 בעונה הזאת.


מאמן העונה

גם כאן העסק היה די סגור מההתחלה. כשהווריורס פיטרו את מארק ג'קסון אחרי 2 עונות מאוד מוצלחות הורמו הרבה גבות.
אז נכון ששמענו על הרבה אי הסכמות עם ההנהלה, אבל זה עדיין היה מפתיע.
במקומו הגיע סטיב קר חסר הניסיון, שאפילו לא הצליח לגייס את בלאט כעוזר בכיר
קר לקח את קבוצת ההתקפה המדהימה של המפרץ הפך אותה למדהימה עוד יותר, והוסיף להם הגנה אדירה., שהפכה אותם למוכנה משומנת היטב.
קצת אחריו נמצא בודנהולזר מאטלנטה, שלוקח את ההוקס לעונת שיא של הפרנצ'ייז'.


שחקן ההגנה של העונה

שונא את הבחירה הפופוליסטית הזאת.
בכל זאת בהמשך לבחירות הקודמות שלי, דריימונד גרין מועמד חזק כאן, כמו גם קוואי לאונרד וג'ימי באטלר.


השחקן השישי של העונה

רוב החשודים המיידיים של השנים האחרונות כבר לא איתנו.
ג'ינובילי וטרי לא מספיק טובים, ג'יי אר ניצל את הפציעה של שומפארט וקיבל מקום של קבע בחמישייה של הקאבס, והיחיד שנשאר איתנו זה ג'מאל קרופורד.
קרופורד עושה את אותם הדברים שהתרגלנו לראות ממנו, אבל נדמה שהיעילות ירדה לה קצת עם השנים. בכל זאת לא פשוט בגיל 35 להמשיך ערב ערב עם המהלכים המשוגעים שלו.
איזייאה תומאס עשה את המעבר לספסל העונה, אחרי עונה מוצלחת בקינגס. האמת שעדיין לא יודע בדיוק איך לאכול את השחקן הזה, אבל אין ספק שהוא משמעותי במאבק על התואר הזה.
מבחינת התואר בעונה הזאת הולך ללו ויליאמס מהרפטורס. אחרי שנתיים לא ממש מוצלחות ובעיקר פצועות באטלנטה, ויליאמס פורח בקנדה. 15 נק', 2 ריב', 2 אס' ו-2 שלשות, ובעיקר הוא ידע להיות שם עם כל הפציעות של הרפטורס (דרוזן ולאורי הפסידו לא מעט משחקים), ולעשות את מה שהוא הכי טוב בו. לשים נקודות על הלוח.

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

MVP

גם כאן, היה מועמד מיידי מהשנייה הראשונה של העונה.
לאורך העונה היו עוד שניים שזינבו בו בזמן זה או אחר, אבל התואר הולך לסטף קארי ללא עוררין!
המספרים לא השתנו משמעותית מהעונה הקודמת, קצת פחות אס' אבל גם פחות איב' משמעותית. אחוזים קצת טיפסו, בעיקר מהשלוש, אבל השינוי הגדול הוא בשני פרמטרים.
קודם כל במאזן. כרגע הווריורס עם 13 נצחונות יותר מהעונה שעברה, עם אופציה להפוך את זה ל-16. וכמובן שהם עם המאזן הכי טוב בליגה, בערך מהשנייה הראשונה של העונה הזאת.
הדבר השני זה השיפור ההגנתי. אז הוא לא הפך להיות דני גרין או גארי פייטון, אבל בהחלט כבר לא צריך להחביא אותו בהגנה. תחת סטיב קר, סטף הפך לשחקן הגנה לגיטימי לחלוטין.


חמישיות העונה

ראשונה:
G- קארי כאמור
G - הארדן. עונה אדירה של הזקן, שלוקח את הרוקטס על הגב כמעט לבד עם עונה עמוסת פציעות ועניינים. לצערו זה ככל הנראה לא יספיק ליותר מידי בפלייאוף, אבל זה בגל שהמערב תחרותי בצורה מטורפת.
F - לברון ג'יימס. עונה מאוד מוזרה עוברת על קינג ג'יימס. היא התחילה פושרת מינוס, המשיכה עם פציעה/מנוחה מנטלית או השד יודע מה, אבל מאז שלברון חזר ומאז הטריידים של אמצע העונה, העונה של קינג ג'יימס ושל הקאבס נראית הרבה הרבה יותר טוב.
בסופו של יום השורה הסטט' היא בינונית במושגי לברון (ואלוהית במושגי הNBA), אבל הנתון הבאמת משמעותי הוא המאזן של קליבלנד איתו ובלעדיו.
2 נצחונות ו-9 הפסדים בלעדיו. 19-49 כשהוא על המגרש. סוג של MVP, לא?
F - אנתוני דיוויס. מפחיד לחשוב שזאת רק העונה השלישית שלו בליגה...
דיוויס הופך למפלצת אמיתית. 24.2 נק', 10.2 ריב', 2 אס', 3 חס', 1.5 חט' ורק 1.3 איב'. 53% מהשדה, 80% מהקו. וכנראה שגם יצליח להכניס את הפאליקנס לפלייאוף, על אף עוד עונת פציעות של הולידיי ואריק גורדון, כשגם טייריק המושמץ נראה הרבה יותר טוב לידו.
C- מארק גאסול. בעונה שעברה ממפיס סיימו 7 במערב. העונה הם יכולים עדיין לסיים 2, אבל אולי יסיימו בסוף גם 6...
מבחינה אישית גאסול עשה בעיקר קפיצה גדולה בנקודות ובריב', ונשאר העוגן ההגנתי וכנראה השחקן הכי חשוב של הקבוצה הקשוחה מעירו של אלביס.

שנייה:
G -ווסטברוק. טיפש, לא קבוצתי, לא מבין את מקומו בקבוצה. מה לא נאמר על ראסל במשך העונות לצד דוראנט באוק-סיטי . העונה באין דוראנט, ועם התחלה קשה מאוד לאוק-סיטי, כולל פציעה שלו שהושיבה אותו בחוץ כמעט לכל החודש הראשון של העונה, הוא עושה דברים מדהימים.
לפלייאוף זה כנראה לא יספיק בסוף (גם דוראנט וגם איבקה זה כנראה יותר מידי), אבל נצח נוכל לדבר על פברואר-מרץ 2015 שלו - 31 נק', 10.3 אס', 8.9 ריב', 4 טריפל-דאבלים רצופי, 6 כאלו ב-8 משחקים וסה"כ 7 בתוך פחות מחודש!!!
ממוצעים עונתיים של 27.5 נק', 8.6 אס', 7.2 ריב', 2.1 חט'. מספרים לברוניים לחלוטין. אם הפורמט היה מאפשר לבחור 3 גארדים בחמישייה הראשונה, הוא היה מקבל מקום מובטח שם, על חשבון גאסול.
G- כריס פול. אחרי התחלה מג'עג'עת משהו, פול של אחרי האולסטאר נראה כמו כריס פול שאנחנו רגילים לראות. 22 נק', 11.5 אס', 4 ריב', 2 חט', 51% מהשדה, ו-93% מהקו. כריספול איז באק אין טאון.
F- למרקוס אולדריג'. העונה הזאת של למרקוס כמעט זהה לעונה שעברה. פורטלנד גם במאזן די דומה, אבל לאור חוסר הרלוונטיות של דוראנט וכרמלו, למרקוס עושה את השדרוג חהחמישייה השלישית לשנייה.
F- פאו גאסול. אחרי שנתיים רעות בלייקרס, עם לא מעט פציעות וענייני אגו, היה נראה שפאו בדרך למטה. הוא כבר לא נעשה צעיר יותר ובטח לא אתלט יותר. הבולס הימרו עליו אחרי שכרמלו אמר להם לא, והיום גאסול ובאטלר הם השחקנים הכי חשובים בשיקגו, בטח לאור הפציעות המתמשכות של רוז והיכולת הזוועתית של נואה העונה.
18.4 נק', שיא קריירה של 11.8 ריב', 2.7 אס', 2 חס', 50% מהשדה. זאת השורה הפנטסטית שלו.
C - דמרקוס קאזינס. הבוגי עשה את הפריצה הגדולה שחיכינו לה. 24.1 נק', 12.7 ריב', 3.6 אס', 1.7 חסימות. כולם מספרי קריירה לקאזינס שבגיל 24 סוגר את עונתו החמישית בליגה.
אמנם זה לא עוזר להוביל את הקינגס לשום מקום (אני מאמין שכם קארל בעונה הבאה הם ילחמו חזק יותר בכיוון), אבל זה בהחלט מספיק להיכנס לכאן.

שלישית:
G - קליי תומפסון. הציוות המושלם של קארי, זוכה להכרה גם בזכות עצמו. קלעי בחסד, שומר טוב מאוד, שחקן קשוח ופייטר אדיר. לעד יזכר בגלל אותו רבע מופלא של 37 נקודות.
G - ג'ף טיג. המספרים של טיג נשארו יציבים מהעונה שעברה עם עלייה נאה באחוזי שדה ובחטיפות. מצד שני אטלנטה עושה עונה היסטורית למועדון ובכלל, וטיג הוא המנצח של התזמורת.
F - בלייק גריפין. המספרים שלו קצת בירידה, פרט ל-5.2 אסיסטים די מטורפים, בטח כשאתה משחק לצד כריס פול, אבל גריפין עדיין אחד השחקנים המלהיבים בליגה, ואחד משני החשובים בקליפרס. עכשיו רק' צריך לראות שהם מצליחים קצת יותר בפלייאוף.
F - קוואי לאונרד. קוואי ממשיך את סדרת הגמר המדהימה של העונה שעברה. אמנם פתיחת העונה שלו הייתה מגומגמת (כמו של כל הספרס), אבל מאז האולסטאר הוא הרים את המשחק בצורה מטורפת. 16.5 נק', 7.1 ריב', 2.5 אס', 2.4 חט', כולם מספרי קריירה. תוסיפו רק 1.5 איב' ואת ההגנה האדירה שלו, ותקבלו את אחד השחקנים הכי יעילים בליגה. מאז האולסטאר וביחד עם זריחתה של הספרס - 18 נק', 53% (לעומת 44% לפני), 2.7 חט', והמון משחקים ענקיים.
C - אל הורפורד. לא מת עליו יותר מידי, אבל הוא יותר ברירת מחדל מבחירה אמיתית. צריך סנטר שלישי, ובליגה דלילה בסנטרים באמת טובים, זאת העונה של הורפורד.
הוא נפל במספרים של שתי העונות האחרונות, אבל ההצלחה של ההוקס הרוויחה לו את המקום בחמישייה השלישית

_________________
"אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד.
ההתקפה שלו די פרימיטיבית."
מאסטר

"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה"
פלאש

אתה לא חושב שיש לנואלס קייס על ROY? אתה חד משמעי מידי לוויגנס. שניהם שיחקו בקבוצות של כלום ושום דבר, עדיין פילי עשתה מאזן טוב יותר וגם עשתה יותר רעש כלומר הגיעה ליותר משחקים צמודים ממיני

המשחק נגד סן אנטוניו אתמול די גמר את הקייס החזק שהיה לזקן על MVP, הוא שוב נסוג כשהכסף על השולחן, מזכיר את הסידרה שלו נגד פורטלנד בעונה שעברה

מסכים עם רוב הבחירות.
אני חושב שסטף יקבל את ה-MVP אבל לא חושב שמישהו היה מצליח לסחוב את יוסטון לצמרת המערב הזה כמו הארדן, למעט לברון.

לא בא לי על גריפין בחמישייה השלישית - הייתי מעדיף אפילו את דריימונד גרין או פול מילסאפ
אבל אם כבר רוצים לתת שני מקומות לקליפרס, השחקן השני בחשביבותו שם העונה הוא דיאנדרה ג'ורדן (או אולי במקום הורפורד?)

אחלה פוסטים

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

וויגנס מסיים חזק מאוד את העונה, בעוד ששני המתחרים שלו (נואל ומירוטיץ) קצת נחלשו.
נואל התחיל לשחק פחות טוב ברגע שניסו להעביר אותו לעמדה 4, ומירוטיץ פחות מ-30 אחוז מהשדה בחודש אפריל. בכלל, מעבר לזה שקלע 7 נקודות יותר ממנו למשחק, וויגינס קלע השנה באחוזים טובים ממירוטיץ וגם כנראה שומר יותר טוב ממנו.

אני חושב שהמצביעים אוהבים לראות שיפור שמצביע על פוטנציאל, וויגינס די התפוצץ בסיום העונה.
בעשרת המשחקים האחרונים הוא עם בערך 25 נקודות למשחק, שישה ריבאונדים ושלושה אסיסטים. הוא עושה את זה בצורה די יעילה, מכיוון שהוא מגיע המון לקו - קצב של טופ 3 בליגה אחרי הארדן וקאזינס.
יש לו גם שני מהלכים במשחק של סופר אתלטיות, שבהם הוא הופך שחקנים לפוסטר.
הוא כבר מקבל שמירות כפולות ומשולשות, והתחיל למסור יותר - הלילה 9 אסיסטים נגד גולדן סטייט, שלשום 6 אסיסטים.

היסטורית, שחקנים אף פעם לא זכו ברוקי השנה כשקלעו כל כך מעט או שיחקו כל כך מעט כמו נואל או מירוטיץ, כך שדי ברור מי יקבל את הפרס. אני חושב שגם מגיע לו.

הפוסטים של עודד תמיד שקולים מידי ומנומקים מידי אז אין הרבה בשר לדיון
הייתי אולי מחליף בין למרקוס לגריפין ושוקל את דיאנדרה ג'ורדן לחמישיה שלישית אבל גם אלו גבוליים מאד ולא ממש מצדיקים פוסט מתנגד.
אבל אם עודד כבר כיסה הכל אז בואו נוסיף גם כמה אנקדוטות.

התופעה:
אי אפשר לדבר על השנה הזו בלי להזכיר את טים דאנקן שב-28.9 דקות למשחק עדיין שם 13.8 נקודות + 9.1 ריבאונדים עם מעל 50% מהשדה, ואלו המספרים שהיו לו ב-2010-2011 כמעט מדויק.
הבן אדם יהיה בן 39 בסוף החודש. היו כמה שחקנים ששיחקו עד הגיל הזה אבל מעטים היו טובים כמו טימי (מלבד קארים כמובן).
זה שנוביצקי שיהיה ביוני 37 עדיין נשאר מקום שני בתופעות טבע של הליגה רק מראה איזה שחקן הוא טימי.
בעיני העונה הזאת היא החותמת הסופית על הדילוג של דאנקן מעבר לקובי בדירוג של כל הזמנים.
אני מודה שלא האמנתי שעוד יש בו את זה אבל אי אפשר שלא להוריד את הכובע בפניו.

האכזבה:

לאנס סטיבנסון בעיני הוא אכזבת העונה, עבר קבוצה אחרי פלייאוף עם עליות ומורדות וכותרות שליליות, קיבל הזדמנות בהורנטס לבנות את עצמו ככוכב מחדש והתרסק לגמרי.

נקודות: שנה שעברה 13.8 השנה 8.2
ריבאונדים: שנה שעברה 7.2 השנה 4.5
אסיסטים 4.6 ירידה ל-3.9
אחוזי קליעה מהשדה: 49.1 ל-37.6 גם בעונשין ישנה ירידה משמעותית.
חלק מהירידה זאת הירידה הדרמטית בדקות משחק אבל את הירידה הזאת בדקות הוא הרוויח במשחק מחורבן שצמצם לו את הדקות. זה לא שירדו לו הדקות והוא המשיך לשחק טוב והמספרים רק ירדו.
אפילו בנירמול ל-36 דקות חוץ מאסיסטים הכל בירידה.

_________________
The year is 2020: still no peace in the middle east
we are using implants to make voice calls
in other news Tim Duncan scored 15 points and 10 rebounds on another San Antonio win.

אני חושב שיכניסו את קיירי אירוינג לחמישייה השלישית.

בהמשך לעבודה הנהדרת (באמת אד הפוסטים המוצלחים שהיו כאן) של עודד
להלן הבחירות הרשמיות

שחקן שישי: לו וויל - מוצדק לטעמי, בניגוד לכמה שחקנים שנבחרו בשנים קודמות שלא היו באמת שחקן שישי אלא החליפו שחקן שבמובהק חלש מהם (דני גרין מול מאנו לפני שנתיים) והמשיכו לשחק עד סוף המשחק. לו וויל הוא באמת שחקן שישי, לאורי ודרוזן המובילים ורואים את זה גם בדקות. היו שנים שנבחר שחקן שישי שהיו לו יותר דקות מ"שחקן החמישיה" שאותו החליף בעיני זה לא שחקן שישי

מאמן: גם כאן עודד בראש אחד עם הבחירה הרשמית. בודנהולזר, תחרות צמודה עם קר

ROY
וויגינס בקל.
מירוטיץ' יכול היה לתת פייט אם הוא היה משחק כל העונה ברמה של לאחר האולסטאר. לא הייתה לוויגינס שום תחרות. ולא בגלל שהוא נתן קמפיין רוקי יוצא דופן, פשוט לא היה אף אחד. מחזור רוקיז דלוח למדי (אבל ציפיות היו)

חמישיית הרוקיז
פייטון, קלארקסון, וויגינס, מירוטיץ', נואל

חמישייה שניה
זאק לוין, גאלוויי, בוגדנוביץ', הוד, נורקיץ'

HM לג'רמי גראנט ואדריאן פיין

משתפר
דריימונד גרין- אחד השחקנים האהובים עלי בליגה. סטף וקליי שוחים בברק כוכבים אבל דריימונד הוא האיש שהפך אותם לקבוצה הטובה בעולם. ראיית משחק נדירה, הגנה, לב ופיזיות. עוד לפני הNBA הייתי מטורף עליו, כיף לראות שהמשחק שלו מתרגם גם לרמות האלו.
ג'ימי באטלר כנראה יבחר וראוי לציין גם את ברנדן נייט שג'ייסון קיד הצליח להפוך לרכז ורכז בכיר ואת קליי תומפסון בעצמו שהפך השנה לסקנד השני הכי טוב בליגה.

מאמן העונה
עם כל הכבוד לסטיב קר, העבודה של בודנהולזר הרבה יותר מרשימה בעיניי. טווח השיפור הרבה יותר גדול, שום סטאר פאוור אבל בעיקר, הכדורסל הכי טוב בעולם.
כבר בעונה שעברה סיפרתי לכל מי שלא רצה לשמוע שאנחנו משחקים את הכדורסל הכי טוב בליגה. השנה זה תורגם מעשית לנצחונות.
עם כל הכבוד לספרס האפורים, אצלנו זה נראה הרבה יותר טוב. כשחבורה של אתלטים שכולם יודעים ליידות מבחוץ מתמסרת בקצב מסחרר ללא רכז דומיננטי, ללא סקנד גארד שיודע להחזיק כדור, ללא סנטר ועם פאוור נמוך, מה יש להגיד בכלל?
אטלנטה של בודנהולזר היא עונג אמיתי.
סטיב קר צריך לקחת את המושב אחריו.

המאמן הגרוע של השנה- לא, לא דרק פישר. תלמיד אחר של זן מאסטר קראפ- בראיין שואו, האיש והפופוליזם.
אחד המאמנים הגרועים שראיתי וראיתי לא מעט. קיבל את אחד הסגלים הכי עמוקים ומוכשרים בליגה, קיבל קבוצה שהייתה אלופת המערב בעונה הסדירה והפך אותה לבדיחה. בשביל זה זרקתם את ג'ורג' קארל? פוטר באיחור של שנה וחצי...

שחקן ההגנה
אם פאט בברלי לא היה נפצע הייתי נותן לו את התואר. לא בטוח שאנשים מבינים על איזו רמת הגנה אנחנו מדברים. מחסל מקצועי.
מתחרים ראויים: דיאנדרה ג'ורדן, מרק גאסול, באטלר, דני גרין וקוואי לנארד.
אבל אני הולך בתואר נוסף לדריימונד גרין- גם שומר אישי טוב ובעיקר שומר קבוצתי נהדר. ההבדל האמיתי בין ההווריורס של קר לג'קסון הוא בהגנה. קשה מאוד לשחק נגד הווריורס של קר.

חמישיית ההגנה
בברלי, דני גרין, קוואי, דריימונד, דיאנדרה

חמישייה שנייה
אייברי בראדלי, באטלר, ווסלי מתיוס, דמארי קארול, מרק גאסול

חמישייה שלישית
קונלי, טוני אלן, סולומון היל, פי.ג'יי טאקר, ווייטסייד

השחקן השישי
תחרות עלובה למדי השנה בניגוד לשנים קודמות.
לא אוהב את הבחירה בלו וויליאמס. בעיניי הוא מאוד אוברייטד. שחקן שמביא המון נזק עם התועלת בדומה למו וויליאמס.
מפוזר מאוד, חור בהגנה, ווליום שוטר ורכז בינוני מינוס כשהוא מתבקש לרכז.
ג'מאל קרופורד נפל בישורת האחרונה עם הפציעה והפריחה של רדיק.
מה שהותיר את אייזאה תומאס שבהרבה מאוד מובנים הוא גרסא משודרגת של סוויט לו. יד טובה מבחוץ, ראיית משחק טובה יותר ויכולת סקור עיקבית יותר. הוא היה הפקטור ההתקפי בהגעה של בוסטון לפלייאוף.

MVP
הארדן היה אדיר העונה אבל קארי לוקח ללא תחרות. גם היה אדיר אינדבידואלית וגם משחק בקבוצה עם המאזן הכי טוב בליגה.
שחקן שהוא מיסמאץ' תמידי ועם עבר קרסוליים שברירי, היה נראה כמו איירון מן השנה.
לברון וווסטברוק לא בשיחה בכלל.

חמישייה ראשונה
קארי, הארדן, לברון, אולדריג', אנתוני דיוויס

חמישייה שנייה
פול, ווסטברוק, קליי, פאו, מרק גאסול (שני אחים בחמישייה!)

חמישייה שלישית
וול (לא רואה את טיג ממטר), קוואי, דריימונד, מילסאפ, דיאנדרה

חמישייה רביעית
לילארד, אליס, באטלר, בלייק, קאזנס

פרס מ0 ל100
רודי גובר נותן אחלה פייט, גם למייסון פלאמלי יש קייס, דמארי קארול ואיש סמית' החביב עלי.
אבל הפרס הולך לחסן ווייטסייד שהתייבש על הספסל בסקרמנטו (עם עוד כמה קילוגרמים של נוחות) והפך לסופרמן במיאמי נטולת הסנטרים שפתאום גילתה מה יש לה בבוידעם.

קלי אוליניק השחקן הגנה הכי טוב בNBA

_________________
קיופיפלו על שם קיינטל וודס, סקוטי פיפן, לו ריד ולו יהי

מתי בדיוק דנבר הייתה אלופת המערב בעונה הסדירה?

דריימונד גרין ענק. לא זוכר תופעה כזאת של שחקן גמד ששומר על גבוהים ממנו ומפרק אותם

רודמן

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

בארקלי

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

בארקלי היה שומר טוב?
רודמן דומה. היה קצת יותר גבוה. ולא זוכר אותו מתעלק על שחקנים בגבוה הזה. גרין אשכרה שמר על פאו גאסול.

בדנבר, התכוונתי לאלופת הקונפרנס שלה (זו הייתה גם העונה עם המאזן הטוב בתולדותיה)

באשר לשומרים נמוכים, צ'אק הייז עדיין בליגה ועדיין אחד משומרי הגבוהים הטובים שיש בה.
בארקלי שמר בעיקר על עצמו... אבל ישנן דוגמאות טובות יותר כמו קורליס וויליאמסון ו JYD.
מייקל ראפין, מאליק אלן ובראיין גראנט כשומרי סנטרים.

אבל אגב, להוציא את גראנט, כל השחקנים הללו היו שחקנים למשימות מיוחדות, גרין הוא הרבה יותר מכך.

אני גם עם הבולדוזר כמאמן העונה, למרות אהבתי לווריירס של השנה.

קורבר בן 34, מילסאפ בן 30, קארול והורפורד בני 29. לא מדובר באיזה חבורה של ילדים שעשו את הקפיצה הגדולה. אין איזה דריימונד גרין שהתפרץ פתאום.
מדובר בשחקנים בשיא/סוף הקריירה שלהם שבעונה אחת עברו מקבוצה שמשחקת יפה לקבוצה שמפרקת את הקונפרנס שלה.

הנתון החביב עלי על ההוקס זה שרק משחק אחד העונה היה להם שחקן שקלע 30 נק' ומעלה (30 בדיוק למילסאפ).

לאונרד DPOY. רשימת השחקנים שיש להם גם DPOY וגם MVP גמר בארון:

ג'ורדן
האקים
קוואי לאונרד.

די מדהים מה שמערכת הסקאוטינג של הספרס עשתה בעשור וחצי האחרון. ג'ינובילי מהמקום ה-58, פארקר מהמקום ה-28 בדראפט, ולאונרד מהמקום ה-15 בדראפט, כנראה יהיה השחקן הכי טוב או השני הכי טוב(כרגע קיירי קצת מעליו) של המחזור שלו.

בחירה מרגיזה. בעיקר כי בהצבעות למקום ראשון, הוא קיבל פחות קולות מדריימונד, ולמעשה זכה רק כי קיבל יותר קולות על מקומות 2 ו-3...

דירוג סופי:
קוואי
דריימונד
ג'ורדן
חדגבה
רודי גובר
בוגוט
טוני אלן

עוד מקבלי קולות: דאנקן, מק"ג, ג'ימי באטלר, מרק גאסול, נואה, לברון ג'יימס, טרבור אריזה, פטריק בברלי, דמארה קרול, נרלנס נואל, כריס פול, חסן וייטסייד

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

אגב הגנה וג'ורדן.
אז אמש דנקן טחן אותו אבל תכלס דנקן היה מדהים. לא חושב שהיה אפשר לשמור אותו יותר טוב.
לגבי ג'ורדן - מדהים כמה פעמים שחקנים חדרו לסל ואו שלא זרקו בגללו או שזרקו זריקה מוזרה להמנע מגג. דברים שלא נרשמים בסטטיסטיקה אבל הוא פשוט שינה את הכל הזריקות.

מסכים לגבי ההגנה על דאנקן עם סייג אחד וזה שהכישלון בהגנה עליו אתמול לא היה בהגנת אחד-על-אחד עם הכדור אלא במאבקי המיקום. דאנקן קיבל את הכדור יותר מדי פעמים במקומות שהוא אוהב, ומשם, הדרך של הכדור לתוך החישוק הייתה מהירה מאוד.

_________________
nothing really matters

אין לי ראש למילים ארוכות וביבלברוקס מן מילה ארוכה שכזאת

מסכים שהוא קיבל לא מעט קרוב לסל, אבל עדיין בסיבוב עם נפילה עם היד של ג'ורדן ממש עליו (חסם אותו גם פעם או פעמיים). ועדיין קלע אותם.
בנוסף, הרבה פעמים דנקן מקבל אחרי מהלך שלם של התקפה שהכדור נע ויש חסימות וזה גורם לכל ההגנה לזוז וחילופים. הם אלופים בליצור תנאים שדנקן יקבל במקום נח.