סל ניוז

באיטליה אוהבים את זה ארוך, מותח והפכפך. שוב דרמה.
תקציר הפרקים הקודמים: סאסרי הדיחה בשבעה משחקים את מילאנו, אמיליה הדיחה את ונציה ב .. נכון 7 משחקים
אמיליה סיימה מקום שלישי בטבלה, סאסרי מקום רביעי, אז הביתיות של אמיליה
בשתי המשחקים הראשונים אמיליה בקלות
משחק שלישי, נצחון בו זה 3:0 לאמיליה, תוצאה שאף קבוצה לא חזרה ממנה בשום ליגה (למיטב ידיעתי) אז במשחק השלישי אמיליה מובילה באיזה 15 הפרש לקראת סוף רבע שלוש, די גמור. סאסרי עושה קאמבאק מראן אנד בלגאן ואחד בשם דייסון. שהונצח על ידי יוזר כאם בסלניוז. טוב משחק רביעי, גם הוא בסאסרי
שוב אמיליה מובילה, סאסרי משווה, הארכה, סאסרי מנצחת. 2:2 בסידרה.

ריאל. 3-0. על הראש של פסקואל.
חד. מדויק.

איזו עונה.

ססארי משווה ל-3:3 אחרי שחזרה מהקבר מול רג׳ו אמיליה.
המלך עם 26 נקודות, 8 אסיסטים ובעיקר סל עצום במצב של 88:90 לרג׳ו, התקפה אחרונה בהארכה הראשונה, ג׳רום משאיר אבק לפולונורה, חודר עד הסל בדרך לדאנק אדיר והארכה שניה. גם בהארכה השלישית שתי שלשות שלו גמרו סופית את רג׳ו.
בשישי משחק 7.

מה שמדהים בסדרת הגמר של איטליה זה שהקבוצות הם ממש הפכים אחת של השנייה.

בסאסארי מדובר בקבוצה מלאת זרים שהם השחקנים המובילים שמובילים את הקבוצה.

ברג'יו אמיליה מדובר בקבוצה כמעט כל איטלקית עם כמה שחקנים אירופי (ליטאים ולטבים) עם אמריקאי אחד לרפואה וגם הוא לבן ומבוגר (33).

אחת קבוצה אירופית למעשה והשנייה קבוצה אמריקאית אתלטית עם יכולת אישית סופר גבוהה.

ססארי מאוד מזכירה לי את הפועל חולון. רק אם שחקנים הרבה יותר טובים.
כדורסל שכונתי אבל שכונת פאר. במקום הרוש יש את דייסון.
המאמן גרוע מאוד, לא חסין אבל מאמן חלש מאוד.יגיע לאיפה שהשחקנים שלו יקחו אותו, אין לו באמת ערך מוסף.
להבדיל, רג'ו אמיליה קבוצה של מאמן אבל הרבה פחות מוכשרת.