בת'רד על לברון הופיעה ההודעה של מטרנה שמשווה בין לברון למרילין מונרו.
חשבתי לעצמי שזה יכול להיות נושא לת'רד מגניב. לקחת אנשים מעולם הכדורסל ולהגיד לאיזה דמויות הם דומים.
אני אתחיל עם השחקן שנראה לי שאני הכי אוהב בעולם אחרי אבישי גורדון:
סקוטי פיפן.
סקוטי פיפן הוא סם גמג'י.
הוא לא זה שנמצא באור הזרקורים, הוא כינור שני, אבל באופן די נדיר (היוש רון וויזלי) הוא לא מתוסכל מזה. הוא שם כדי להיות מספר 2, (שזה עדיין חתיכת דבר, כן? זה מעל כל העולם חוץ מאלוהים), לתמוך במספר 1, ולעיתים נדירות גם לסחוב את הטבעת כשמספר 1 עסוק בהזיות.
אז נכון שסקוטי ומייקל ניסו להשיג את הטבעת בעוד סם ופרודו ניסו להיפטר ממנה, ונכון שאני דווקא לא ממש אוהב את סם גמג'י, אבל בסך הכל נראה לי השוואה סבבה.
ואם לברון דומה לצ'רצ'יל אז סבבה, אבל לצ'רצ'יל של משאלה אחת ימינה.
<אזהרת ספוילר>
יש בספר תיאור של תמונה אחת שבה צ'רצ'יל עומד בצד, אבל הוא המרכז של העניינים. הוא גם מארגן איזה משהו, נראה לי הפגנה בעד שחר כהן, אבל הוא רק מושך בחוטים מאחורי הקלעים.
מזכיר קצת את הפיטורין של דייויד בלאט, לא?
כמו צ'רצ'יל, גם לברון תלוי מאד בצוות המסייע ובחברים הקרובים שלו.
כמו צ'רצ'יל שדופק על הדלת של פרויד אחרי הפרידה מיערה, ככה לברון חזר ממיאמי על ארבע וביקש סליחה יפה.
אם אני אתאמץ אני אמצא עוד (למרות שכשחושבים על זה, עד האליפות הראשונה שלו, לברון של הרבע האחרון היה בעצם שחר כהן).
יאללה שוטו.
והנה ההודעה של מטרנה שהעלתה לי את הרעיון.
materna כתב:
השחקן שלברון הכי מזכיר, הוא בכלל שחקנית.
ולא שחקנית כדורסל, שחקנית קולנוע.
גבירותיי ורבותיי, לברון הכי מזכיר לי את מרילין מונרו.
תישארו איתי.
בילי ווילדר אמר שלעבוד עם מרילין היה כמו מלחמת העולם השנייה- גיהנום, אבל שווה את זה.
בסרט הכי קלאסי שלהם ביחד, SOME LIKE IT HOT, שהוא אולי הקומדיה הכי קלאסית בכל הזמנים, היא הצליחה להוציא אותו מדעתו.
הרבה חובבי קולנוע יודעים שלקח לגברת איזה 60 טייקים להגיד משפט פשוט של שלוש מילים. בסוף הדביקו לה את הטקסט בתוך מגירה שפתחה.
מה שמעטים יודעים: את הסצינה הכי ארוכה וקשה, טקסט של מספר עמודים, היא ביצעה בצורה מושלמת בטייק הראשון.
הוקצבו ארבעה ימים לסצינה, והיא הוסרטה תוך 20 דקות.
וזה היה עוד יותר מתסכל, כי איך זה יכול להיות שהיא לא יכולה להגיד שלוש מילים, ומצד שני יכולה לדקלם טקסטים של עמודים שלמים?
אז זה לברון, השחקן הכי מתסכל בתולדות הכדורסל.
שחקן נתון למצבי רוח משתנים ביותר ואובדן בטחון.
מצד אחד, הוא ללא ספק השחקן הכי מדהים מאז ג'ורדן.
שחקן עונה סדירה מדהים. מופיע ל90 אחוז פלוס מהמשחקים.
אפילו FLASH מעדיף אותו בעונה הסדירה.
מצד שני, בהרבה הרבה יותר מדי משחקים ורגעים בפלייאוף, הוא פשוט נעלם.
זה לרוב קורה כשהזריקה שלו (נקודת התורפה היחידה) לא נופלת.
הוא פתאום הופך הססן, מחפש בכוח שחקנים אחרים, מפחד מהכדור.
זה צעק בסידרה ההיא נגד בוסטון. איך יכול להיות ששחקן נותן את המשחקים הכי גרועים שלו דווקא בגמר המזרח?
נגד דאלאס זה היה נורא, והוא היה גאה מדי אפילו להכיר בכך.
אחרי האליפות נגד אוקלהומה, הייתי בטוח שזה עבר לו.
טעיתי- גם נגד סאן אנטוניו הוא היה במוד פאניקה ופאסיביות.
למדתי לקבל זאת.
זה לברון.
לטוב ולרע זה לא קלישאה אצלו.
כך כנראה הוא ישאר.
אם ג'ורדן הוא GOD, אז לברון הוא GOD, INTERRUPTED
--
"אם תחייך להפסדך כי רב -
אתה גונב דבר מה מן הגנב".
(שייקספיר, אותלו)
_________________
נביא השבוע מחזור 5, עונת התשע"ו
Ara ja em puc morir!!!
ראובן כתב:
צוד הוא עדיין העשב השוטה הרשמי של הפורום. נא לכבד את זה.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
