|
לצד נמושות המזרח בתחזית הליגה שלי, הנה הן נמושות המערב
15. פניקס סאנס (מאזן שנה שעברה 59-23)
סנטרים: אלכס לן, טייסון צ'נדלר
פאוורים: מרקיז כריס, דרגאן בנדר
סמולים: פי.ג'יי. טאקר, ג'ארד דאדלי, טי.ג'יי. וורן
סקנד גארדים: דווין בוקר, ארצ'י גודווין
פוינט גארדים: אריק בלדסו, ברנדון נייט
מאמן: ארל ווטסון
נקודות חוזק: לארל ווטסון, שעושה רושם של מאמן אינטליגנטי דווקא יש בסופו של דבר מעט מאד כלים. אם כבר הוא צריך לבנות על הכשרון העצום באמת של דווין בוקר שיכול עוד יום אחד למצוא את עצמו באולסטאר או אף יותר מכך ושל צמד הפוינט גארדים שלו שבשיאם, כשהם בריאים הם מהטובים בליגה, בטח כצמד. בלדסו הבולדוג ונייט הגאנר הם נכס שיש ללא מעט קבוצות. הבעיה היא שפרט אליהם אין המון בקבוצה הזאת. אולי רק אם יהיה שיפור נוסף של אלכס לן שלפעמים נראה כמו סנטר בלתי עציר ובדרך כלל נראה כמו גולם מושלם, ואם אחד משני הפאוורים מהדראפט יפתיעו (למרות שכל מי שראה את בנדר, יגיד שאין סיכוי שזה יהיה הוא).
חולשות: קו פנים בלתי קיים למעשה. צ'נדלר פצוע וזקן. לן כאמור הוא רוב הזמן גולם. הפאוורים הם רוקים, והסמולים הם גמדים, שמנים, מבוגרים ובלתי מוכשרים במיוחד (טאקר ודאדלי). תכל'ס, אין שם כלום בעמדות האלה. וזה לא שהקו האחורי הרבה יותר טוב. כן, בוקר מוכשר מאד, אבל היו כשרונות שהלכו לטמיון בעבר והוא בטח לא מוכח עדיין. צמד הפוינטים? קודם שיהיו בריאים, אמנם גם נייט נפצע שנה שעברה למשך חלק גדול מהעונה, אבל הבעיה העיקרית היא בלדסו, מי שאמור להיות הכוכב של הקבוצה אבל תכל'ס לא מסוגל לסחוב יותר מכמה משחקים לפני שהוא נפצע. סיפור עצוב.
סיכום: בלי שום ספק אחת החלשות בליגה, קבוצה שכמו הנטס בצד השני פשוט אין לה כלים או יכולות. ורק אם בוקר ולן יקיימו הבטחות, כריס יגלה שהוא בכל זאת שחקן עם עתיד מבטיח, והקו האחורי יהיה בריא לגמרי – רק אז הקבוצה תהיה ראויה לצפייה, אך עדיין רחוק מלהיות קבוצות פלייאוף. סביר יותר שהיא פשוט תדשדש ותסחוב ותקווה שאולי בדראפט הבא יהיה לה קצת יותר מזל.
תחזית: 18 נצ' (טווח 13-23)
14. ל.א. לייקרס (מאזן שנה שעברה 65-17)
סנטרים: מוזגוב, טאריק בלאק
פאוורים: רנדל, נאנס ג'וניור, ייייייייייי
סמולים: דנג, אינגראם, ניק יאנג
סקנד גארדים: ראסל, לו ווליאמס
פוינט גארדים: קלרקסון, קלדרון, הוארטס
מאמן: לוק וולטון
נקודות חוזק: בעיקר בכך שהקבוצה המפוארת הזאת ממשיכה להיבנות, והשנה לראשונה ללא קובי. יש כאן לא מעט שחקנים שכבר הראו שהם יכולים להיות כוח עולה בליגה. רנדל מזכיר את זק רנדולף הצעיר. לארי נאנס נראה כמו גבוה הגנתי אנרגטי לשנים. צמד הגארדים ראסל את קלארקסון הוא לא רק מוכשר אלא אפילו הראה כבר קבלות בשנתיים האחרונות (בשביל ראסל – שנה אחת) ועוד עשוי להיחשב בסוף השנה הזאת או זאת שאחריה כאחד מהקווים האחוריים הטובים בליגה. מה גם שהקו הלטיני, האינטליגנטי אך המבוגר של קלדרון והוארטס מבטיח לפחות קצת שקט ואינטליגנציה. וכמובן יש את ברנדון אינגראם, הבחירה מס' 2 ושחקן שמושווה ללא הרף לקווין דוראנט. לא ממש ראיתי אותו, אבל אם הוא יכול להחזיר קבלות אז אולי הקבוצה מצאה את המחליף האמיתי של קובי. מהקווים, לוק וולטון היה מדהים בחצי הראשון של העונה הקודמת בגולדן סטייט (טוב יותר מקר) ואם הוא באמת עילוי, אז התחזית כולה יכולה לרדת לפח.
חולשות: הרבה כסף נשפך על מוזגוב כהחתמה הגדולה הראשונה של הקיץ בנ.ב.א. ובסופו של דבר מדובר בשחקן מס' 11 בקליבלנד. סנטר איטי, כבד ומגושם. הרבה כסף נשפך על טאריק בלאק, אחת ההחתמות האחרונות של הקיץ בנ.ב.א ומדובר בשחקן שלא עשה כלום . רנדל הוא אמנם גבוה התקפי מוכשר אך אני לא רואה יכולת הגנתית נורמלית בין הגבוהים בקבוצה וסביר להניח שלא מעט קבוצות יחגגו לה בפנים. לקבוצה יש יכולת לקלוע, אבל היא נטולת זהות של ממש עד היום ותצטרך לבנות אותו. כך מדובר באסופה של שחקנים, ספק מוכשרים, אך בוודאות עדיין לא בשלים, ובחלקם גם די אפורים. אינגראם, מוכשר ככל שיהיה, לא נראה כמו סופרסטאר בליגות הקיץ ואם הוא לא הכוכב שהוא צריך להיות – הלייקרס יצטרכו לחכות עוד עונה בשביל למצוא אותו.
סיכום: עכשיו שקובי הלך, הקבוצה יכולה להשתחרר מהכבלים ולמצוא את הזהות שלה. רוטציה של ממש צריכה להיבנות בין ארבעה שחקנים שצריכים להיות העתיד של הקבוצה – אינגראם, ראסל, קלרקסון ורנדל, ולפחות אחד מהם צריך להוכיח את עצמו כמישהו ששווה לבנות קבוצה סביבו. קשה עדיין לדעת מי מהם (כנראה לא קלרקסון) אבל בלי זה לא יהיה עתיד. אם הקבוצה תצליח לבנות את הרוטציה הזאת ואת הזהות הזאת, היא אולי לא תדבר חזק השנה, אבל תתחיל לדבר לא מעט כבר בשנה שאחריה.
תחזית: 25 נצחונות (טווח 17-33)
13. ניו אורלינס פליקאנס (מאזן שנה שעברה 52-30)
סנטרים: אשיק, אג'ינסה
פאוורים: אנתוני דייויס, טרנס ג'ונס, דנטה קנינגהם
סמולים: סולומון היל, אלונזו ג'י, כריס קופלנד
סקנד גארדים: טייריק אוונס, באדי הילד
פוינט גארדים: (ג'רו הולידיי), לנגסטון גאלווי, נוריס קול, טים פרייז'ר
מאמן: אלווין ג'נטרי
נקודות חוזק: תכל'ס, רק אחת אמיתית – אנתוני דייויס, בלי שום ספק אחד השחקנים הטובים והמוכשרים בליגה, גם אם דירגתי אותו רק שלישי בין הפאוור פורוורדים. הוא גבוה, מהיר, קולע מצוין והוא אחלה שחקן לבנות עליו. אם טייריק אוונס חוזר מהפציעה כמו בן אדם, גם הוא יופי של שחקן 2-3 בקבוצה עם יומרות, רוקי השנה לשעבר הוא בשיאו, חודר מעולה, אחלה אול אראונדר ושחקן שרק הפך להיות יותר ויותר אינטליגנטי עם השנים. אם שניהם בריאים, יש לקבוצה שני עוגנים שזה יותר ממה שיש לקבוצות כמו הנטס או הסאנס למשל.
חולשות: אז קודם כל, בעובדה ששני העוגנים האלה לא כל כך בריאים. טייריק אוונס פיספס את כל העונה הקודמת, ודייויס פיספס שליש ממנה. וגם כך, עושה רושם שדייויס הוא אולי אחלה שחקן אבל כנראה לא מישהו בקליבר של לברון או דוראנט, אלא קצת פחות. חוץ מזה, שניים מהשחקנים היותר טובים שלה אשתקד, רייאן אנדרסון ואריק גורדון – שניהם עזבו וקשה לראות מי יעשה נקודות בקבוצה הזאת פרט לדייויס. הקליעה מהשלוש ללא גורדון ואנדרסון גם היא לא ממש קיימת בקבוצה, כשרק באדי הילד – אם יוכיח שהוא יודע לשחק גם עם הגדולים יכול להציל את הנקודה הזאת מעט. כל זה, בנוסף לעבודה שהסנטר הוא פאקינג עומאר אשיק והחוזה המופרך שלו, ועידת הסמולים הנורא בינונית והעובדה שג'רו הולידיי, הפוינט המוביל בסוגריים בגלל שעניינים משפחתיים מונעים ממנו לפתוח את העונה – גורמים לקבוצה כולה להיראות כמו כשלון ממשמש ובא.
סיכום: יותר מדי שחקנים פציעים, פחות מדי כלים. אנתוני דייויס בכל זאת טוב מספיק בשביל לסחוב את הקבוצה מעל ללייקרס אבל שם פחות או יותר זה ייגמר. קבוצה שצריכה לחשוב מחדש על הכיוון שלה
תחזית: 27 נצ' (טווח 22-32)
12. סקרמנטו קינגס (מאזן שנה שעברה 49-33)
סנטרים: קאזינס, קופוס
פאוורים: קאולי סטיין, טוליבר
סמולים: רודי גיי, כספי, מאט בארנס
סקנד גארדים: אפללו, מקלמור
פוינט גארדים: קוליסון, טיי לאוסון
מאמן: דייב ייגר
נקודות חוזק: פרט לרונדו, הקבוצה משאירה את הבסיס משנה שעברה. קאזינס בראש ובראשונה – כל מה שאמרתי על אנתוני דייויס, נאמר ביתר שאת על קאזינס, הסנטר הטוב בליגה ואחד השחקנים ההתקפיים הטובים בה. שחקן עם סט כלים נדיר ומלא ואחלה שחקן לבנות סביבו, לכאורה. גם כך, קו הפנים יחד עם קאולי סטיין המבטיח וקופוס הקשוח נראה סביר. באופן כללי לקבוצה יש סקוררים לא רעים מסביבו, בראשות רודי גיי, עדיין אחד המגוונים (אך הריקים) שבסקוררי הליגה, בנוסף לקליעה מהשלוש המוכחת של עמרי כספי והיכולת ההתקפית המעט רנדומלית אך בהחלט קיימת של אפללו. יש בקבוצה כלים, אך לצד נקודת החוזק הראשונה – קאזינס, נקודת החוזק השניה היא המאמן, דייב ייגר לדעתי לפחות שאב מים מהסלע במשך שלוש עונות עם ממפיס, מהפחות מוכשרות שבקבוצות העילית של הליגה מאז שאני זוכר את הליגה הזאת, וינסה לעשות זאת גם עם סקרמנטו. אם הוא יסדר את הברגים של קאזינס וינהל שיטה בסקרמנטו, היא עוד עשויה להפתיע מאד.
חולשות: אז קודם כל, קאזינס. הכשרון שלו הוא טופ 5 בליגה, אבל הברגים לא תמיד שם והכעס שלו משפיע על הקבוצה כולה. דבר שניכר למשל גם בירידה ביכולת של רודי גיי. מעבר לכך, אולי ייגר הוא אחלה מאמן, אבל אין לו כאן מייק קונלי שיסדר את המשחק. דארן קוליסון הוא סקורר לא רע אך פוינט גארד קטן מאד, וטיי לאוסון הוא פוטנציאלית אחד המוסרים הטובים והמבריקים בליגה, אבל העובדה היא שהוא נכשל טוטאלית שנה שעברה בשתי קבוצות, שהוא הד-קייס לא נורמלי (שזה לא מומלץ בקבוצה בה הכוכב הגדול הוא בעצמו הד-קייס) ושיש כאן פוטנציאל נפיץ מאד. ובסופו של דבר, זה לא כאילו שפרט לקאזינס יש איזשהו עוגן אחר להסתמך עליו בקבוצה הזאת.
סיכום: הכל יקום וייפול על שני אנשים והאינטראקציה ביניהם – ייגר וקאזינס. לקבוצה יש במקרה הקיצון פוטנציאל פלייאוף, וייגר כבר עשה את זה בעבר. לקבוצה יש גם פוטנציאל להיות הגרועה בליגה , למשל אם קאזינס ולאוסון יהרסו אותה מבפנים. השאלה היא האיזון, והתפקיד הוא של ייגר. מכיוון שכך, סטיית התקן של הקבוצה גדולה למדי, אבל בסופו של דבר, אין מספיק הוכחות לכך שהיא תהיה טובה מאשר בשנה הקודמת, בטח ובטח כאשר האיש שהפעיל את קאזינס – רייג'ון רונדו, לקח את הכשרון שלו לעיר הרוחות
תחזית: 37 נצ' (טווח 26-48, כלומר פוטנציאלית איזור המקום החמישי בפלייאוף, במקרה הקיצון הטוב)
_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).
|
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
