אז עברו יומיים, והתפנה לי קצת זמן. קודם כל זאת פעם ראשונה שאני עושה דראפט מהנייד. מסתבר שהשד לא כזה נורא. היה סביר+, גם אם אין אופציה לראות את כל הנתונים כמו באתר.
בדראפט מכרז יש כמה אסטרטגיות שניתן לנקוט בהן. הפעם החלטתי ללכת בכיוון אחר, שעד היום לא הלכתי בו. לשבת כמה שיותר על הגדר, ואז כשאני עם הכי הרבה כסף, אני יכול לנווט את מי שאני רוצה אליי מבין אלו שנשארו על הלוח. רוני נהג בניגוד גמור אליי, כשבחר 4 תותחים ב-19 הבחירות הראשונות, ואח"כ נאלץ לא להתחרות על אף אחד כמעט, פרט להימור נאה על אמביד (אם כי למיטב הבנתי הוא לא אמור לשחק ב-B2B, ובפורמט הזה זאת קצת בעיה) לא באמת חשבתי שאקח את באטלר, אבל בחירה אחת אחרי שווסטברוק גירד את ה-80, הייתי בטוח שהוא ילך יותר גבוה מה-39 שלקחתי אותו. אני לא שלם לגבי הבחירה בו, אבל הוא שחקן פנטזי מצוין. כאן קיבלתי החלטה עקרונית שאני הולך על האפסייד (תרתי משמע) של חסן וויטסייד. חיכית בסבלנות עד שהוציאו אותו ללוח, ולא התפתתי לשפוך כסף על אחרים. אמנם סחבו אותי יפה ל-55, אבל הוא לבד שווה עליונות ב-2 קטגוריות ועוד אחוז שדה מצוין, אם כי בווליום נמוך. אחרי שהשגתי אותו, היה ברור שאני מחפש עוד שחקנים שיתאימו לקונספט, ומצד שני הייתי צריך להחליט מה עוד.
לא באמת חשבתי שאני אקבל את רוביו ב-11 (מה שמזכיר את הכלל הידוע במכרז. אם אתה לא רוצה את השחקן, אל תציע עליו בכלל!), אבל ברגע שהוא הגיע נפל הפור. ידעתי שאני ארצה את רונדו אצלי, ומראש כבר סימנתי את ג'קסון&ראסל ככאלו שאני אלך עליהם בכל הכוח. מצד שני, החלטתי שאם כבר אפסייד וחסימות, אין מתאים יותר מפורזינגיס לעניין. אריזה תורם לאורך כל הלוח, ואהבתי את הבחירה בו.
אארון גורדון הגיע די בטעות, אבל גם הוא מתאים לקונפסט האפסייד הגבוה. רציתי מאוד את גובר להשלים ציוות חסימות מדהים, אבל צ'ונסי כנראה רצה אותו יותר, והציע מעל למה שהסכמתי לשלם (ובדיעבד צדקתי מבחינתי. הויתור עליו במחיר גבוה, השאיר אותי עם השליטה בחלק האחרון של הדראפט, כשלכולם נשארו גרעינים בקושי, ואני הייתי עם ממון רב יחסית), אז הלכתי על נואל, שלא שמעתי על הפציעה שלו, אבל ב-3 דולר זה לא היסטרי.
כאן באמת עברתי למוד אחר, ורק הייתי צריך לבחור מי אני לוקח, כי אף אחד לא ממש יכול להשוות את הכסף שלי. בין הבחירה ה-74 ל-99, בחרתי את 7 השחקנים שסגרו לי את הדראפט. ראסל כאמור סומן מראש, ונקלח עם מאבק כספי מסוים. אחריו הגיעו בשרשרת ביל שנקווה שיראה את הפוט' שלו אחרי החוזה הגדול, גיי שעדיין תורם על כל הלוח, אפילו אם הוא לא עוזר לקבוצות שלו לנצח באמת, רובין לופז שמתאים לקונספט יופי, רונדו שכאמור סומן מיד עם הלקיחה של רוביו, רג'י ג'קסון שסומן מראש, ואחרון חביב שרודר עם ימבה אפסייד, וככל הנראה ימבה דקות משחק ואסיסטים לדוויט.
סה"כ אני די מבסוט מהדראפט. בדיעבד הייתי הולך באותו האסטרטגיה, אם כי הייתי משנה קצת את מה שנעשה בזמן אמת.
ולאחרים בקצרה:
צ'ונסי הלך גבוה גבוה עם מעט מאוד אפסייד (טרנר, לן ואולי גובר. ובעצם יש מצב שגם בוקר בפח אשפה של ברוקלין) אבל היברט נראה רע מאוד, וגם גורטאט לא נהיה צעיר. הארדן זה תמיד נהדר, גם IT2, אבל טיג ודרון זה קצת 2010, והפוט' הצעיר של פיניקס זה נחמד אבל אני לא הכי מאמין בו. תוסיפו מחסור חמור בעמדת הסמול, ולא הכי אהבתי את הדראפט הזה.
אלון אלון הלך חזק מאוד על סווינגמנים. דוראנט, קוואי, הייוורד, קראודר, דמרה, והריסון בארנס באכסניה החדשה. בין השישייה יש כמעט הכל. נקודות, ריב', חט', שלשות ואחוזי עונשין מטורפים. חסר לי מאוד אסיסטים, בהיעדר גארד בכיר (בראדלי וקלארקסון הרכזים היחידים, וגם הם לא אמיתיים) גם החלק של הריב' קצת לוקה בחסר, אבל הסך הכל נראה מצוין. עוד גארד בכיר היה מאזן את הסגל לחלוטין.
מוק לברון-מלו-וול-מקאלום זאת התחלה נהדרת. פורנייה ודווין בוקר השלמות מצויינות בקו האחורי, ולפרייזר יש אפסייד להרבה אסיסטים כרגע. את הקו הקידמי אהבתי פחות. יותר מידי כאלו שכנראה לא ילכו לשום מקום (פלאמלי, יונאס, מונרו - עד הטרייד הבלתי נמנע כנראה) הימורים על ליילס וחזרה של דוויט לעניינים (מה שיעלה ככל הנראה בעונשין שבוע אחרי שבוע), לצד אנדרסון ו-ווצ'ביץ' הסולידיים. הקו האחורי יקח אותו חזק קדימה ככל הנראה.
איתי בדיוק ההופכי למוק. טאונס-מילסאפ-לאב-דירק זאת פתיחה נהדרת. ג'אברי ואדמאס בעונות עם אפשרות פריצה יפה, יגבו אותם ויוסיפו משלהם, וטרנס ג'ונס יכול לתת מספרים נאים לצד הגבה. דראגיץ' יכול לשחזר את עונת החמישייה השלישית בפיניקס בזמנו, דרוזן ספק נק' מצויין, ולין גם יכול לעשות מספרי לינסניטי בקלות. עונה עמידה ויציבה של וייד ובאטום, בלי צניחה גדולה במספרים, ואיתי ידבר לא רע בכלל בליגה שלנו.
רוני כאמור הלך אגרסיבי מאוד בפתיחה. גריק-לילארד-דמרקוס-דריימונד. בהחלט אחת הרביעיות הכי מאוזנות שראינו. מכאן זה הרבה הימורים. אמביד ואוקפור שמחפשים דרכם ברוטציה העמוסה בפילי (למרות שהפציעות של סימונס ונואל קצת הקלו את הלחץ), רוז בתקווה שיתאושש בתפוח הגדול, מרקוס מוריס שתורם יפה על הלוח, וינסלואו שיכול להיות המרוויח הגדול מהשינוי במיאמי, ושלישיית הסווינגמנים הצעירים, הוד-קובינגטון-בארטון. יהיו שבועות שהקבוצה הזאת תנצח, אבל אני מתקשה לראות אותה מגיעה רחוק.
יואב ג'ורג' ו-ווקר זה סבבה. אולדיפו אני לא אוהב. נראה לי שהוא יתקשה לצד ווסטברוק, וההייפ עליו מוגזם משהו. אותו כנ"ל על ג'וקיץ'. הייפ אדיר, על שחקן שלא סגור על המקום שלו בחמישייה. ברוק לופז מתישהו יפצע מיאוש, וגורדון סתם יפצע. הילד עם אפסייד לא רע, יחבור לרדיק ולאבין בגארדים. קאנטר, האריס ופארסונס לא מספיק טובים בקו הקידמי. בסגל הזה, אני מעריך שיואב ימצא את עצמו נאבק בתחתית/כניסה לפלייאוף בקושי.
דוג בד"כ אני אוהב את הדראפטים שלו. גם הפעם הפתיחה לא אכזבה. פול-קליי-גבה, זה תחרות קשה לרביעייה של רוני. דראמונד וג'ורדן זה ריב' וחסימות אבל זריקה מוחלטת של העונשין. הימורים על סאריץ' ואינגרם לא מחפים על בחירות די מוהות כמו גיבסון וזכריה. מודאי ומתיוז מסכנים גם את אחוזי השדה. קומסי-קומסה בסה"כ.
ניב דראפט לא מאוזן בעליל. האחים גאסול נראים בצד היורד, איבקה אולי יפרח ואולי לא וג'ואקים בכלל סימן שאלה. מצד שני, שלישיית רכזים מטורפת בדמות סטף-קיירי-לאורי. ושמישהו ינסה להתעסק עם הבחור בשלשות! קורבר מחזק את השלשות אבל נראה זוועה בעונה שעברה, ג'רו יחזור כשיחזור, פייטון והיל בינוניים היו וכנראה ישארו, וכמוהם בייזמור. אם הגבוהים יפתיעו, יש כאן מצב לרוץ גבוה. במצב היותר סביר, שפאו ירד חזק בספרס, מארק לא יחזור לעצמו מהפציעה, איבקה יוכיח שלא סתם אל שיחקו עליו בהתקפה, והצרפתי-שוודי-אמריקאי ימשיך לשבור את הטבעות, רק הפעם במדיסון סקוור גארדן, זה היה פלייאוף מלמטה במקרה הטוב
טל ווסטברוק מועמד חזק מאוד ל-MVP. בחלומות הורודים של כולנו, ידגדג עונת טריפל-דאבל. קונלי-בלדסו-נייט סוגרים איתו רביעיית רכזים מגניבה. ויגינס-גלינארי-פייבורס-הורפורד זה סבבה, אבל לא יותר מזה. קפאלה עם אפסייד מעניין, אבל פריד-גרין-מירוטיץ'-קורטני לי זה די סתמי. לא רואה את מתפתח יותר מידי
_________________ "אין לו את הקליעה מבחוץ, הוא לא יציב מחצי מרחק, פוסט אפ לא קיים. אולי לזה דשון סטיבנסון התכוון כשהוא אמר אוברייטד. ההתקפה שלו די פרימיטיבית." מאסטר
"האבחנה שהספרס טועים כשהם נותנים ללברון לזרוק-קשקוש של אחד שלא ראה 100% מהסדרה" פלאש
|