סל ניוז

זו בחירה טובה עבורם אבל זה הולך נגד כל מה שהם עשו בעשור האחרון.
הם לרוב לא משקיעים יותר ממינימום בסנטרים שלהם שהם מעין רול פליירים חביבים ותוספת משלימה לכל הכישרון שמתרכז בעמדות 1-4.

אני לא יודע כמה מדור הספורט של וואלה אחראי על כתבות בספורט5.

חח נכון
תודה
עדיין כותרת מבישה

זו כותרת קלאסית של עורך שרוצה כמה שיותר קליקים ולא אכפת לו מה כתוב שם.

זאת מיסקונספציה. בדיוק לפני שבע שנים, בוב מאיירס העניק לבוגוט הארכת חוזה של 36-43 מיליון דולר לשלוש שנים, כדי למנוע ממנו להפוך לפרי אייג'נט בקיץ 2014. הארכת החוזה הזאת הפכה את בוגוט לאחד מהסנטרים שהרוויחו הכי הרבה בליגה לאותה תקופה, עם חוזה שווה ערך לאלו של אל ג'פרסון (שהוחתם ע"י שארלוט לקראת אותה עונה והפך לגו-טו-גאי שלה), מרק גאסול ורוי היברט שהיה אז בשיאו רגע לפני הנפילה התלולה ממנו.

ולפני שתגיב "זה היה בעידן מארק ג'קסון ולפני שסטיב קר הגיע", אז גם בעונת האליפות הראשונה של 2014/15, בוגוט שיחק תפקיד משמעותי מאוד כעוגן בהגנה וסקרינר ומוסר בהתקפה. זה רק המעבר של קר לשימוש בחמישיית המוות בגמר, שגרם לכך שכולם שכחו פתאום כמה בוגוט היה חשוב להגנת הווריורס ובכלל. כן, גם עם 23.6 דקות למשחק בלבד בעונה הסדירה, שנבעו בין היתר מאסטרטגיית ניהול עומסים.

מה שקרה מאז קיץ 2016 זה שהווריורס מן הסתם ויתרו על בוגוט בשביל לצרף את דוראנט. עדיין מצאו לו מחליף שיודע לעשות קצת יותר מלשים רגל מתחת לקוואי כשהוא עולה לג'אמפ שוט - פאצ'וליה נודע כמוסר טוב עוד לפני שהגיע לגולדן סטייט.
בשנים הבאות, הווריורס הפעילו ועידת סנטרים בעמדה, זה נכון - אבל בין היתר כתוצאה מאילוצים כלכליים. כשיש לך את קארי-קליי-איגי-דוראנט-דריי בעמדות 1-4 ואף 5, באמת שלא צריך יותר מפאצ'וליה, לוני, ווסט ומגי (עדיין, שים לב לרשימה המגוונת מבחינת סקילז סט).

נכון לעכשיו, הווריורס הצמטצמו לקארי-קליי-וויגינס-דריי. בכל אופן, אם הם אכן יבחרו את ווייזמן וישאירו אותו, הוא קודם כל ייכנס לתפקיד שהיה למגי בקבוצה. מגי פרח בדקות מוגבלות בווריורס בגלל שהם פישטו לגמרי את התפקיד שלו בהתקפה כרים ראנר. אבל אם ווייזמן אכן יתפתח להיות "ווייטסייד עם יד מחצי מרחק", הוא יוכל להעניק לווריורס מימד נוסף בהתקפה. זה לא שהם יתחילו להזין אותו בפוזשנים בפוסט, אבל הם ממש לא נרתעים מזריקות מיד ריינג' - וסבן פוטר אתלטי שקולע מהטווח הזה יכול להוסיף לא מעט, לא כולם חייבים למתוח את טווח הקליעה שלהם עד לקשת השלוש.

חמישית המוות ייצרה שינוי בליגה.
ברוב השנים בגולדן סטייט היה מדובר בוועידת סנטרים
ונדמה לי שהליגה יישרה קו והלכה לא מעט פעמים להרכבים נמוכים יותר
עם מספרי 4 שמתפקדים בחלק מהזמן כ-5 מוביליים ותופסים דקות משמעותיות של סנטרים עבי בשר וכבדי תנועה,
בעוד הסנטרים המסורתיים סובלים מפיחות חמור במעמדם (בייחוד אלו שלא יכולים להחליף ביעילות על גארדים).
באם אדאביו למשל כנראה היה משחק בעבר בעמדה מס׳ 4. אני מתאר לעצמי שהוא יככב ברשימת הסנטרים החדשה של נורטון.

למעט קבוצות מעטות שמחזיקות כוכבים ואף למעלה מכך בעמדת הסנטר, הנטייה היא לא לשלם להם יותר מדי.
דראמונד כנראה הולך להיות דוגמה טובה לכך.
במכוון או לא, זו מגמה שהחלה בווריורס.

ה"חור" בעמדת הסנטר של גולדן סטייט הוא ביודעין
הרי מה פתאום וויגינס וקודם לכן ראסל עשו שם, אם ברור שהחוזק שלהם כקבוצה הוא בעמדות 1-4. לכאורה יכלו לחפש שחקני פנים שישלימו יותר טוב את הטריו שנשאר להם

לוני אגב צפוי להיות כשיר לעונה הקרובה? עידכונים כלשהם על מצבו?
לחילופין - מה בכלל יש להם בעמדות הפנים?

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

הכל נכון, אבל יותר כסקירה היסטורית ופחות כפרשנות אקטואלית.
עובדתית, ראינו בגמר המערב האחרון מאצ' אפ מפתח בין יוקיץ' להווארד. דיברת על באם כסנטר ובצדק, אבל החדגבה גדול ממנו ועדיין פותח ומשחק חלק ניכר מהזמן בעמדה 4.
מול כל מגמת אפשר למצוא מגמת-נגד. ברור שלא תהיה חזרה לאותם סנטרים עבי בשר וכבדי תנועה שהזכרת - אבל ווייזמן ממש לא כזה, אלא סבן פוטר עם ווינגספאן רציני, אתלטיות וקואורדינציית גוף טובה. אם ההגנה שלו תפתח כמו שצריך, יכול להיות שיתגלה בתור AD סטופר.

בכל אופן, לומר "ברוב השנים היתה בווריורס ועידת סנטרים" זה שווה ערך לאמירה "ברוב השנים היה לווריורס פיי רול שכלל את דוראנט, קליי, גרין, קארי ואיגודאלה". הם יכלו להרשות עצמם רק אסופת סנטרים על חוזים מינימליים.

הלייקרס לא עשו זג כשכולם עשו זיג.
הסנטרים שלהם הם שחקנים על מינימום.
הם בסך הכל התאימו את עצמם לקליפרס ולדנבר, שתיים מהיריבות הבולטות שלהם שפותחות עם סנטר
ואפשרו לעצמם גמישות בכל מה שקשור ל-ad בסנטר או בפאואר.
אין שום סיבה בעולם לא להחזיק סנטרים מהסוג הזה בסגל.
אני חושב שהגמישות הזו, כמו שכתבתי כאשר דיברנו כאן על יוסטון, היא חשובה.

אני בעד ווייסמן וחושב שזו עשויה להיות בחירה טובה לגולדן סטייט.

אם בביטוי "לעשות זג" אתה מתכוון לאסטרטגיה מכוונת, הרי שלא לזה התכוונתי במגמת-נגד. אני מדבר על תהליכים.
מה שכן, עובדתית הלייקרס יכלו ללכת על סטרץ' 4 מנוסים יחסית כמו טוליבר, ריאן אנדרסון, מוסקלה, מייק סקוט. לפחות על אחד מהם, שיעלה מהספסל כשדייויס משחק 5 ולברון נח, במקום על הווארד ומגי יחדיו.
עובדתית, ווגל אהב להתבסס על צמד שחקני פנים בהגנה עוד בתקופתו בפייסרס (ווסט והיברט).

לא חושב שהלייקרס היו צריכים להתאים את עצמם לנוכחות של זובאק בסנטר, עם כל הכבוד...החדגבה היה לוקח את המאצ' אפ מולו בקלות. מן הסתם הם גם לא נערכו לקראת התמודדות מול דנבר ויוקיץ' בגמר המערב או אפילו לפני.

בכל אופן, נראה שאין בינינו ויכוח באמת. אני מסכים שיש פיחות במעמדו של הסנטר הקלאסי, אבל הדראפט הקרוב בעייתי בגזרת הפרוספקטים הבכירים, ווייזמן מתאים לכדורסל המודרני בתפקיד רים-ראנר לכל הפחות ועם אפסייד כקלעי מרווח.
אבל אני יותר בעד טרייד דאון של הווריורס, אמור לקחת זמן עד שווייזמן יתרום, בינתיים חלון האליפות סביב קארי-קליי-דריי עלול להיסגר. השם האחרון שמקושר אליהם הוא סאדיק ביי, שחקן כנף 3 & D עם סייז טוב שלא זקוק לכדור בידיו כדי לתרום.

וידאו נהדר, משקף בדיוק את האבדיה שאנחנו מכירים
לא יודע בשביל מי עובד (רק דהרינגר?) אבל הוא מעולה הסקאוטר הזה

אני מקווה שזה יוריד את אבדיה בדראפט למקום פחות לחוץ, למרות שזה לא ייטב עם חשבון הבנק שלו.

לכבוד פסטיבל דני אבדיה המתרגש ובא עלינו ("ידעתם שאבדיה קלע יותר משנאש, סטויאקוביץ', יאו מינג, ג'יימס וורת'י וביל ראסל קלעו אי פעם?"), מעניין לחזור לת'רד הזה מלפני 6 שנים, שמתחיל כשדני היה בן 17 וממשיך בערך עד לבחירה שלו בדראפט 2020 (שלהזכירכם היה רק בנובמבר בגלל הקורונה).

חלקנו היינו סקפטיים מאוד (יהפוך לשחקן יורוליג לגיטימי?), ואחרים אופטימיים במידה. הכי מדוייק כנראה בשלבים הראשונים היה החתול יובב, שזה שהוא לא כותב כאן יותר זו אבידה גדולה לפורום (אישית, מאוד התחברתי לפרספקטיה שלו, בעיקר על הכדורסל הישראלי). בשלב מאוחר יותר כולם כבר מסכימים שהוא יגיע ל-נבא אבל גם אז יש לא מעט ספקות אם יצליח ולאיזו רמה הוא יוכל להגיע.

אישית, החל בערך מגיל 18 שלו חשבתי שהידו טורקוגלו בשיאו יכול להיות התקרה ושאם הוא יגיע לשם זה כמובן יהיה נפלא. הוא (עוד) לא שם, אבל יותר מתמיד אפשר לראות את זה ביום בהיר (והיום הוא בהחלט יום כזה).

אני חושב שוייסמן לא היה בחירה טובה של גולדן סטייט

הלכו על היהודי הלא נכון

מעניין מאוד לקרוא. מוזר שזה "כולה" לפני 5 שנים. מרגיש יותר.

בכל אופן, היום כבר הספקתי לקרוא ברשת פוסטים בסגנון "כשהוא היה בגיל 18 אמרתי לחבר שלו שהנה הוא יהיה הדבר הבא ותראו כמה צדקתי".
אז...
א. הרבה אמרו את זה לגביו כי באמת הוא הפגין שילוב יוצא דופן של סט יכולות ונתונים גופניים ביחס לשחקנים ישראלים
ב. תמיד שוכחים, אבל אומרים את זה לא מעט פעמים על כל מיני שחקנים אבל אחר כך נזכרים רק כשזה באמת מתגשם. זו הטייה פסיכולוגית ידועה. כמו האמא שכמעט כל יום יש לה הרגשה או חלום שקרה משהו רק לבן שלה, ואז בפעם שבאמת קורה הנורא מכל, היא בטוחה שרק אותה פעם היא הרגישה והנה באמת קרה.

אגב, אני אימנתי ילד בערך בגיל של אבדיה שמגיל 13 היה נוסע כל שבת להתאמן אצל רותם ארליך והיה מתאמן שם יחד עם אבדיה (וזופי שגם אימן איתו לפעמים) וכבר אז שמעתי סיפורים עליו והתחלתי לעקוב. בגיל 14-16 הוא היה עוד שחקן נחמד ומוכשר, אבל לקראת סוף כיתה י' הוא עשה קפיצה גדולה בגובה ומ-1.80 וקצת קפץ ל-1.96 שזה היה הגובה שלו באליפות הקדטים ושם הוא באמת עשה את הפריצה שלו. גם לפנקסי הסקאוטים וגם בקרב חובבי הכדורסל בארץ.
זה מעניין כי זה גם דיי עזר לו לקריירה להיות לייט בולמר מבחינה פיזיולוגית. ככה הוא "זכה" להיות מתופקד בעמדות החוץ הרבה יותר בגילאים הצעירים ולהתמודד בלי שיש לו יתרון משמעותי גדול. אפילו אפשר לקרוא את ההודעה שלי מאותו טורניר בגרמניה שבעקבותו נפתח האשכול ולשים לב להערה על האתלטיות. באותו זמן הוא באמת היה רחוק שנות אור מלהיות אתלט ברמת NBA. אבל הוא המשיך לגבוה ובדרך כלל רק אחרי סיום הגדילה הגוף מפתח את הכוח המתפרץ והכל מתחבר ביחד.

משהו חשוב נוסף לגביו - הוא גם הבן של זופר. זה חתיכת גנים שהוא קיבל (זופר היה חלק מנבחרת יוגוסלביה הגדולה בשנות ה-80). זה לא רק גנים אלא גם הרבה הדרכה והנחייה. זה לא מבטיח כלום (אח שלו לא ממש הצליח) אבל זה נותן יתרון משמעותי

חיים לוינסון בטוויטר לא התלהב מה-43 נק' האלה

ממתי את מקשיב לאוהדי הפועל ירושלים?

אחד הטרולים הפאתטיים

פתאום נזכרתי שבהמשך להודעה הקודמת שלי על הצמיחה (תרתי משמע) של אבדיה כפרוספקט, מה שלא היה כל כך צפוי לאור מה שהראה בגילאי 16-19, לפחות מבחינתי, זה שהוא קודם כל יהפוך להיות סטופר הגנתי ברמת ה-NBA.
זה עניין משמעותי, כי בלי זה יש מצב טוב שהוא לא מגיע לאיפה שהגיע ובכלל נשאר בליגה מספיק זמן כדי לפרוץ גם התקפית.

חפרתי כאן כמה עמודים אחורה ומגיע לך קרדיט על הטייקים השקולים שהבאת.
אגב, בין כל התת-דיונים שנוצרו כאן בהקשר של דני ופיתוח שחקנים, מעניין לקרוא מה שנאמר אז על הסאנס של בוקר, שעוד היו אז קבוצת לוטרי. בוקר נתפס ע"י אחדים כאן כסקורר שלא מביא ניצחונות, ושכל ההתפוצצויות שלו בגיל צעיר רק פגעו בהתפתחות שלו כשחקן.

לוינסון הוא טרול שתמיד מחפש להיות נון קונפורמיסט ולריב עם כולם. מה שכן, יש נקודה בדבריו. פחות העובדה שוושינגטון שוב הפסידה (המשחק כן היה צמוד ולא בלואו אאוט) ויותר ההשוואה המיותרת בתקשורת הספורט הפרובינציאלית שלנו לכל מיני שחקני עבר גדולים שמעולם לא קלעו 43 נק' (למשל ג'ון סטוקטון). כדוגמא הפוכה אפשר להזכיר כל מיני טוני דלק, טרנס רוס וברנדון ג'נינגס שנתנו משחקי שיא בקליעה ולא הותירו חותם על הליגה.
סחטיין על דני. נקווה שהתצוגה הזו תעלה אותו רמה בעיקר מבחינת מיינדסט.

האמת שזה נכון, וחשוב לסייג את דברינו לגבי לוינסון, בכך שהוא ואחרים (אלון עידן מהארץ, אודי הירש מוואלה) מביעים את דעתם בעיקר כקונטרה לאובר-התלהבות שקיימת בתקשורת הישראלית.
אנחנו כחובבי NBA יכולים לומר אבל שבניגוד לשחקנים שציינת, דני אוחז גם ביכולות שחסרו להם בהגנה (דלק, ג'נינגס) או בהתקפה (רוס) בשביל להותיר חותם משמעותי יותר.

ולמה יש לי תחושה שאחד ה"נון-קונפורמיסטים" הנ"ל, או מישהו בסגנון שלהם, יביא את הקונטרה המנצחת "השחקן שעלה מולו קלע 36, איפה ההגנה המפורסמת איפה"...