סל ניוז

בן שרף חזר לשחק,
עם משחק בינוני מינוס נגיד,
בעיקר באחוזים לא טובים מהשדה, אבל קיבל 27 דקות.
אולם הפסידה.

היום שרף בניצחון על בון עם 15 נקודות באחוזים יפים(7 מ10),4 רבאונדים ו4 אסיסטים,אולם מביסה וחוזרת למקום הראשון בליגה הגרמנית.

סורי for stating (and highlighting) the obvious, אבל נראה לי שכדאי לאור הנטייה המשותפת שהתפתחה כאן לשים דגש על אימונים אישיים ופיתוחי סקילס בקיץ, שאני לרגע לא מקל ראש בחשיבות של זה כמובן. אולי התשובה הפשוטה חבויה בשאלה עצמה? שעצם צליחת עונת רוקי בליגה (וזה לא ששגא עשה בה כלום, בכל זאת זכה באמון המאמן בשביל להיות רכז פותח של קבוצת קליפרס חביבה ואובר-אצ'יברית), זה לכשעצמו הישג אישי שמוביל להבדל ענק בביטחון ואז גם הסקילס פתאום נראים הרבה יותר טוב?

ולפני שיביאו לי כל מיני דוגמאות-נגד: אני חושב שאצל צעירים שהגיעו מוכנים לתרום משמעותית כבר כרוקיז, אפקט ה"סופמור סלאמפ" נובע הרבה מכך שדוחות הסקאוטינג והגנות יריבות כבר ערוכים מולם טוב יותר. זה, אולי בתוספת של כניסה למוד "מי מנוחות" במקום להמשיך בעבודה הקשה ולהוסיף סקילס נוספים, אבל זו כבר ספקולציה גדולה יותר.

ראיתי שדובר פה קצת על הקונפליקט המובנה שבין גובה הבחירה הרצויה בשרף לבין היעד הרצוי עבורו, אז הנה מוק דראפט של No Ceilings המוערכים, שבו שרף אומנם נבחר 14 (אחרי רכזים כמו יאקוצ'יוניס וטראורה), אבל בתרחיש ספקולטיבי שבו הוא מגיע ליוטה. קבוצה צעירה בבנייה מחדש, אבל כזו שאם תזכה השנה באחד הפרסים הגדולים של הדראפט, אולי תצא ממוד הטנקינג והראתה בשנתיים הקרובות שיש לה את המאמן וחומר השחקנים בשביל להיות קבוצה תחרותית. שרף יוכל להתאים שם כסקנד גארד לצד קיונטה, וגם לקבל הזדמנויות כרכז כשלצדו ברייס סנסבאו הצלף (או מי שזה לא יהיה שם עד אז, העתיד גדול וכך גם ערמת הנכסים בידי איינג').

https://www.youtube.com/watch?v=g1UHt5xIEuA&t=664s

הוא מוגדר כאן כווינג וכיוצר משני...

אוקיי, לא הבנתי מה הבעיה בזה. יש לו את הסייז לשחק 2 בליגה, ואם יתחזק מספיק יוכל גם להיות 3 בהרכבים מסוימים.
לגבי הגדרתו כיוצר משני ולא עיקרי, ברור שזה פתוח לדיון בשלב זה של ההערכה שלו *כשחקן NBA*.

היכולת של בן בגילו להתאושש מפתיחות משחק רעות, לא להוריד את הראש ולהמשיך לתקוף את הסל ממש מרשימה. היום בניצחון על סופוט הוא פתח עם 0 מ-8 מהשדה ו-4 דקות לסוף הרבע השלישי עמד על 0 נקודות ו-0 אסיסטים. ואז הוא קלע את 7 הזריקות הבאות שלו וסיים את המשחק עם 15 נקודות, 4 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-2 חטיפות.

ועוד משהו: שרף עלה מהספסל, אבל סיים את המשחק עם 18 ניסיונות זריקה (רק אחד מהם משלוש), כשאף שחקן אחר של אולם לא זרק יותר מ-9 פעמים במשחק. ביישן הוא לא (וטוב שכך).

בעיה זו לא. להיפך.
זה בהמשך לדיון שהיה כאן על העמדה של בן, פוינט גארד או לא פוינט גארד ועל השוואות דומות לסוג השחקן שהוא יכול להיות

אה אוקיי, היה נדמה שאתה מלין על התיאור הזה...
כמו שזה מסתמן כרגע, יש מצב שעדיף לשרף להיתפס בתור 2 שיכול לשמש כיוצר משני ולפרקים גם כעיקרי.
כי בתור רכז, הוא בתחרות מול טראורה וקספארס מי ידורג 2-4 אחרי הארפר. זה עוד בלי לקחת בחשבון את בוגי פלאנד הזה, אולי גם יש רכזים אחרים שעשויים לצוץ במיקס.

מה גם שלבסס מעמד כפליימייקר ראשי מעמדת הרכז זה לא דבר של מה בכך. לעומת זאת, תמיד יש ביקוש לווינגים וליוצרים נוספים על הפרקט.
השוואה שראיתי שעולה לא מעט היא לטופיץ', אולי זה כבר נכתב כאן. ואם ללכת להשוואות עם יותר (או בכלל) ניסיון בליגה, אז גם ראיתי את דראגיץ' מוזכר בתור "גוון של".

לא יודע...
אם הוא משווק את עצמו כרכז, יהיה לו לפחות יתרון כלשהו על פני גארדים אחרים. בתור מוביל כדור משני יש לו פחות ייחוד מול גארדים אמריקאים מהמכללות שרובם, אם לא כולם, הרבה יותר אתלטיים ועם ידיים יותר ארוכות ואולי גם קליעה יותר יציבה. הרי הוא לא באמת מתמודד רק מול אירופאים. כמובן שזה יהיה גם תלוי בסטט' האסיסטים שלו בסוף העונה.
כרכז, גם אם יהיו 2-3 רכזים מעליו, הוא עדיין יכול להיבחר במקום טוב.

אולי אתה צודק, אבל מעבר לעניין התחרות שלו מול פרוספקטים אחרים במחזור שלו, בסופו של דבר יש את התחרות מול שאר השחקנים בליגה כיום - ובהמשך הדרך - ואני חושב שיש צוואר בקבוק צר יותר בכל הנוגע להשתלטות על עמדת הרכז הפותח. ברוב המקרים זה מצריך הגעה לקבוצה שנמצאת בתהליכי בנייה מחדש.

מסכים.
נתון מאוד מרשים.

הרבה יותר רלוונטי לדעתי מההגדרה אם הוא פוינט או ווינג ולאיזו רשימה הוא ייכנס.

בן שרף עם שיא קריירה שלו ביורוקאפ עם 18 נקודות באחוזים מצוינים (5 מ 7) ו-3 אסיסטים,הגיע הרבה לעונשין וסיים עם 7 מ8.
את כל זה יש לציין שהוא עשה בקצת פחות מ20 דקות כשהוא עולה מהספסל.
אולם נראית נהדר וכבר עקפה את הפועל תל אביב.
יצא לי קצת לקרוא בפורומים השונים של אולם לפני פתיחת העונה ורבים מהאוהדים חששו שהקבוצה תיאבק על הירידה,מדהים לראות מה הם עושים בהובלה של שרף,מובילים את הליגה הגרמנית ובדרך הבטוחה לשמינית הגמר ביורוקאפ.

בהחלט. יצא לי לראות אתמול את המשחק ואומנם בן היה טוב בהתקפה - בחלק מהסלים הוא פשוט מסמן לאחרים שיפנו לו, ולוקח בקלות את השומר שלו ב-1על1 לסל קל או מוציא פאול בקלות, אבל בזמן המשחק היה משום מה נדמה לי שכל פעם שהוא נכנס חובנטוד מצמצמים, וכשהוא יוצא אז אולם שוב פותחים פער. עכשיו אני מסתכל בסטט' ואני רואה שהוא עם פלוס-מינוס של פלוס 21, הכי גבוה בקבוצה.
היו לו שם כמה מהלכים יפים ב-1על1, אבל גם שני איבודים טיפשיים.

אני עדיין חושב שבכל הקשור לדראפט, מיתוג שלו כשחקן שהוא קודם כל רכז "טבעי" ומנהל משחק שיש לו גם יכולות סקורינג יעזור למניה שלו. במצב כזה סטטיסטיקת האס' היחסית נמוכה שלו באולם דיי פוגעת בו וזה בעיקר גם נובע מהשיטה של אולם.

קיליאן הייז נבחר 8 בדראפט עם סטטיסטיקה דומה מאוד לזו של בן ביורוקאפ. לבן יש 5 אסיסטים למשחק. להייז היו 6 בשתי דקות יותר למשחק, אבל גם יותר איבודים (3.3 מול 1.9 לבן).

אתה לא חושב שהסקאוטרים גזרו מסקנות ממקרה הייז?

מסקנות מסויימות בטוח שכן. אבל זה לא שהם אותו שחקן. הייז אגב נשאר מוסר טוב גם ב-נבא (7.5 אסיסטים על 2.5 איבודים פר 36 דקות). הוא פשוט לא מסוגל לקלוע ביעילות, או אפילו קרוב לזה, ברמה הזו (ואפילו לא ברמת הג'י ליג). בעיני בן הוא סקורר מוכשר ומגוון יותר.

משחק ששרף מגיע בו הרבה לקו (וקולע משם טוב) זה חדשות טובות.
זה תחום שדורש שיפור גדול אצלו כדי למצות פוטנציאל.

אוריאל,
לא מבין אילו מסקנות אפשר להסיק מהכשלון של הייז.
שורה סטטיסטית דומה לא אומר משחק דומה ומשחק דומה לא אומר קריירה דומה.

בהשוואה סטטיסטית להייז יש לבן יתרון גדול בטור הנצחונות.

שורה סטטיסטית דומה, גודל דומה, סגנון משחק די דומה בעיני (שכאמור מתבטא בסטטיסטיקה הדומה), אותה קבוצה.
אני חושב ששרף יהיה טוב יותר מהייז, אבל יכול להבין איך זו נורה אדומה.

נזכרתי בהערה ששמעתי בפודקאסט לפני הדראפט שעבר לגבי הייז,
הסקאוט, ששמו לא זכור לי, אמר שהייז היא הטעות הכי מביכה שלו.
אז בדקתי קצת היילייטס שלו מימי אולם.
הדמיון לשרף:
שניהם גארדים בערך באותו גיל, 1.95 שמאליים, לא קלעים גדולים, עם חוכמת משחק כדרור מרשים, אתלטיות וצעד ראשון בינוניים כנ״ל הגנה.
השוני:
הייז נתן יותר אסיסטים ואולי היה יותר רכז טבעי, גם אחוזי הקליעה קצת יותר טובים אבל המכניקה שבורה, אבל נראה בלי גוטו מוב
שרף יותר סקורר, מרשים מנטלית, מתעלה בדקות האחרונות, מוביל את אולם למקום השלישי הייז למקום העשירי.

אני חייב להגיד שלפחות לפי ההיילייטס הייז נראה כמו אחלה שחקן.
אני לא דטרמניסט, כי העולם לא כזה, בהחלט יכול להיות שבסיטואציה אחרת הייז היה יכול להיות שחקן טוב.
בפועל הגיע לדטרויט, נפצע ולא מצא את עצמו בהתקפה, הקליעה לשלוש היתה נוראה (באירופה לא).

מה אפשר להסיק על שרף?
לא הרבה לדעתי,
אולם לא מנפחת סטטיסטיקות אז העובדה שזה אותו מועדון חסרת משמעות.
הסטטיסטיקות כנ״ל גם לווסטברוק ויוקיץ היו סטטיסטיקות דומות.
מצד שני יש להם דברים משותפים במשחק כמו מחסור באתלטיות או קליעה יציבה מבחוץ שעלולים להתרגם בצורה זהה באנביאיי.

בשורה התחתונה אם אתה סקאוט שצריך לבחור בשרף אתה משווה להייז כי יש מקום להשוואה
המסקנות יכולות להיות כאלה או אחרות, אבל יש הווה אמינה

יש משהו במה שאמרת, לפחות ברמת האינטואיציה.
מצד שני מקרה כמו שגא שגם יכול להזכיר במשחק את שרף הצליח מאוד ויכול לתת דגל ירוק.

כן, המסלול של שגא לצמרת בגלל לא מובן מאליו
והוא הפתיע את הסקאוטר הממוצע