סאבוניס כתב:
לא משווה, אבל בעצם כן משווה.
מצד אחד, שחקן בן 31 עם גיליון פציעות מפואר, שלא הגיע אף פעם ל-70 משחקים בעונה וישב בחוץ עונות שלמות. אבל יותר חשוב, שמעולם לא הוכיח את עצמו בפלייאוף כווינר ומעולם לא עבר סיבוב שני בפלייאוף (מתוך 7 ניסיונות)
מצד שני, שחקן בן 26, שעד לעונה הנוכחית שיחק לפחות 60 משחקים כל עונה, מתעלה בפלייאוף ובמשחקים גדולים, וכבר הוביל את הקבוצה שלו לגמר אזורי ולגמר הליגה (מתוך 4 ניסיונות).
אז מה הקשר בין שני המקרים הללו?
אם לוקה לא שווה סופר מקס, אז מי כן? רק שרגא, יוקיץ', יאניס וטייטום?
ברור שיש הימור מסויים בכל חוזה סופר מקס (וגם בחוזי מקס או כמעט מקס רגילים; ד"ש לבראדלי ביל, ג'ון וול, בן סימונס, זאיון, ואחרים). אבל לא רואה שום סיבה להשוות לחוזה של אמביד, כי באמת אין דימיון כמעט משום בחינה.
נתחיל מהשורה הלפני אחרונה: ברור שלוקה שווה סופר מקס.
ולגבי השאלה שקדמה לזו שעניתי עליה, קודם כל אענה בשאלה משלי - מה הקשר לווינריות הבלתי מוכחת של אמביד ולהישגי הפלייאוף שלו? אתה מסכים איתי שמדובר בשחקן הפרנצ'ייז של הסיקסרס מאז שהחל סופסוף לשחק שם? אתה מסכים עם זה שהסיקסרס כבלו את עצמם למצבו הבריאותי הרעוע?
אם כן, אז כל מה שניסיתי לומר זה שסיטואציית אמביד הנוכחית בפילי היא סוג של תמרור אזהרה.
ושאם למאבס היה חשש מהתפתחות אפשרית דומה בגזרת לוקה (pun intended), אז את המחשבה שדבר כזה לא יכול לקרות רק כי לוקה צעיר בחמש שנים, אפשר מיד לאתגר אם לוקחים בחשבון את הקילומטראז' שגופו של לוקה צבר. וצבר לא תוך הקפדה על משטר בריאותי ושמירה על כושר גופני עילאי כמו לברון, למשל, אלא יותר במודל של הארדן.
בשורה התחתונה, אני לא חושב שניתן לבודד מניע אחד להחלטה השנויה במחלוקת הזאת. זה שילוב של אורח החיים שהפגין, המשקל העודף במחנה האימונים, הפציעה המתמשכת לאחרונה ואלו שקדמו לה, הסופר-מקס שבדרך, האפשרות שלא ייקח את ההצעה, האפשרות שכן ייקח, מגבלות האפרון השני שהחוזה החדש יטיל עליהם...וכמובן, הפטיש הגלוי-כעת של ניקו האריסון לחדגבה.
כבר כתבתי בהודעות קודמות מה אני חושב על הסיכויים של האריסון לצאת מהעסקה הזאת כשידו על העליונה, לעומת האפשרות הסבירה בהרבה שימשיך להיות שק החבטות החדש של המדיה והפאנדום של הליגה.
אז אין כאן שום ניסיון ללמד סנגוריה על המהלך ולגנוב דעת. רק להבין טוב יותר את הסיטואציה ואת מה שגרם לה.