סל ניוז

במכללות משחקים מול אולמות מפוצצים ואוהדים נלהבים, שמתקשים להשיג כרטיס.

ובנבא קבוצות כמו טורונטו, יוטה ושארלוט משביתות את השחקנים הכי טובים שלהן או מושיבות אותם על הספסל ברבע האחרון והורסות את הספורטיביות של משחקים.

אז מה עושים עם הדיכאון הזה?

ג'ון הולינג'ר, אחד עם לא מעט ניסיון במאחורי הקלעים של הליגה, טוען שהבעייה היא לא רק מה שמונח לנו לפני הפרצוף -- טנקינג כדי להשיג סיכויי לוטרי טובים יותר. יש כאן בעייה משלימה: זה לא רק שלקבוצות יש אינטרס להפסיד. זה שאין להן אינטרס לנצח. לדוגמא, מה יש לטורונטו להרוויח מלשחק 40 דקות לערב עם סקוטי בארנס, שסבל מלא מעט פציעות העונה וחתום על חוזה ענק לארבע השנים הקרובות? או עמנואל קוויקלי, שגם חתום על חוזה גדול לעוד 4 שנים וגם החמיץ את רוב העונה עם פציעה (שלא לדבר על ברנדון אינגרם). אותו כנ"ל יוטה עם מרקונן או שארלוט עם לאמלו.

בקיצור, כשכבר אין על מה לשחק מושיבים שחקנים לא רק כדי להפסיד בכוונה (אבל גם) אלא גם כדי לא לסכן אותם בפציעות במשחקים חסרי משמעות.

אז מה עושים? איך גורמים לקבוצות רעות להתחרות?

מקצרים את הליגה ועושים פלייאוף תחתון, הטובות (אך ורק במשחקי פלייאוף תחתון) מקבלות בחירות דראפט גבוהות

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

מה שהורס את הליגה זה מה שכל בנאדם עם עיניים ומוח הבין - שהחשיבה הינקית/אטטית תשמיד את העניין בליגה. באופן מפתיע כל מה שכולם אמרו שיקרה קרה.

הבעיה היא לא רק בתחתית, אלא בגישה שעדיף להיות גרוע מבינוני+. כנראה שיש צורך בשינוי חלוקת הכספים שהקבוצות מקבלות מהליגה. צריך לתת מענקים אדירים לקבוצות שמגיעות לפלייאוף. אם הבעלים של טורונטו היה מקבל 100 מיליון דולר על העפלה לפלייאוף (מה שטורונטו בהחלט היו יכולים לעשות השנה אם היו רוצים) אולי הוא היה מתאמץ הרבה יותר ולאוהדים היה סיבה לראות משחק ולא לחכות 9 שנים שאולי תהיה קבוצה שאם הכל יסתדר לה יהיה לה סיכוי קטן לעשות משהו.

נו, אבל זאת לא חשיבה הינקית או אטטית. כלומר כן, אבל בסופו של דבר, זאת חשיבה אנושית.
any system that can be gamed, will be gamed זה כלל שהוא בגדול, תמיד נכון.
אבל כמו שאמרתי, אני אוהב את הרעיון של ליגה תחתונה (ליגה, לא פלייאוף של נוק-אאוט אלא ממש ליגה של איזה 20 משחקים או משהו), כשסדר הבחירה בדראפט הוא על פי הסדר מהטובה לפחות טובה, בתוך הליגה הפנימית. לא יודע למה זה לא יעבוד.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

פוטבול מחזיק מעמד עם מעט מאוד טאנקינג למרות שאין בו אפילו לוטרי (הקבוצות בוחרות על פי הסדר שבהן הן מסיימות).
זה עניין של גישה. וכן, גם בנבא זה היה ככה פעם. זה לא שאף אחד לא חשב על הרעיון הגאוני של להפסיד בכוונה. הרי זה קרה מספר פעמים בעבר (הלוטרי עצמו נולד בגלל שהניקס הפסידו בכוונה עבור יואינג).

בוודאי שהיו מקרים פה ושם אבל ברגע שזה הפך לגישה הרווחת של כל קבוצה שאין לה סיכוי משמעותי בפלייאוף הליגה התרסקה.

ושוב, אף אחד לא גיימינג דה סיסטם פה. כולם מפסידים. זה שיש חשיבה טיפשית של אנשים טיפשים כמו הינקי שחשבו שהם מרוויחים משהו מלכרות את הענף שהם יושבים עליו זה לא אומר שזה באמת מה שקורה.

הכל בגלל פופוביץ המתועב

כי בפוטבול, ליגה עם 17 משחקים שטבועה עמוק באתוס האמריקאי, אם הם יזלזלו, הקהל לא יסלח.
בנ.ב.א, יש 82 משחקים, שגם באמצע העונה, לא באמת מעניינים אף אחד כשהמאזן הקבוצתי הוא איזה 25-16 שלישלי או משהו כזה.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ירידת ליגה לליגת משנה יכולה גם להרחיב את הליגה וגם להעניש מועדונים כושלים.
לאלו שבאמצע יש פלייאין.

מעולה אז אין בעיה. לסגור את הת׳רד בבקשה.

אייקון מגלגל עיניים.

יש כאן כמה חלקים:

1. זה שהמכללות יותר פופולריות מהNBA, זה בסדר גמור ולגיטימי. עניין של הזדהות רגשית ותרבות אמריקאית, יותר קל לעודד את החובבנים מהקולג' שגדלת בו מאשר מיליונרים שמחר אולי ישחקו במקום אחר.

2. כן, עונה של 82 משחקים ו30 קבוצות מטבעה מורידה עניין. יש הרבה בינוניות, יש בטן גדולה מדי, ואני דווקא מסכים עם נורטון: כשיש מרחב לשטיקים, יעשו אותם.

3. ברור ש"חשיבת הינקי" היא הרסנית אבל הינקי גורש בבושת פנים מהליגה ומהענף, הוא לא באמת רלוונטי ואני לא חושב שנראה עוד משהו שדומה לפילדלפיה של ה"פרוסס". מה שעומד בבסיס העניין זה התיעדוף להיות פחות טוב מיותר טוב, וכאן אני מסכים עם יובל שתגמול כספי משמעותי לעלייה לפלייאוף הוא בהחלט פתרון הגיוני. לא מסכים עם נורטון על פלייאוף תחתון עבור המקום הראשון בדראפט, כי קבוצות יעשו הכל כדי לא לעלות לפלייאוף ה"רגיל", וזה הפוך מהמטרה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

תמשיך לגלגל, ברור שהקצנתי מעט, אבל עדיין יש הבדל עמוק (מאד עמוק) בין העניין של המשחק ה-17 באיזה פיטסבורג, גרין ביי או כן, אפילו ג׳קסונוויל מאשר אותו עניין במשחק ה 80 של אורלנדו או ניו אורלינס (פליקנס, לא סיינטס). מה לעשות.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

ברור שיש הבדל נורטון. אמרת שתמיד עושים גיימינג לסיסטם. הראתי לך שלא עושים. התשובה, כמו שכתבת, זה שהקהל לא מסכים לזה.
והנה הגענו למצב שהקהל לא מסכים למה שעושים בנבא. אנשים חשבו כמוך הרבה זמן וחירבנו על הקהל עד שנמאס לו.

מאחר ויש הסכמה כללית סוף סוף שהקהל לא מוכן לקבל את המוצר המחורבן הזה יותר, הגענו לשרשור הזה.

יש מצב שאתה צודק לגבי 3.. נראה לי שאני בכיוון, אבל לא סגור לגמרי.
מה שאני כן חושב, הוא שאם יש גיימינג לסיסטס, הסיסטם לא צריך להתעלם מכך, אלא להבין שיש גיימינג ולגרום לגיימינג לא להשתלם. הרעיון שלי היה אחד, אבל אני מסכים איתך שהוא עשוי ליצור בעיות אחרות. אז לא יודע, פתרון אחר שעליו לא חשבתי עדיין.
אגב, עוד רעיון קטן (שהוא לא מושלם, אבל עשוי להיות בכיוון) הוא לעשות כמו בארץ (ככל שידוע לי, תקנו אותי אם אני טועה) ולהגביל את מספר השחקנים שיכולים לשחק בקבוצה בעונה. בסופו של דבר, מדי עונה יש יותר ויותר שחקנים שמשחקים בליגה, ויותר ויותר שחקנים שמשחקים בסופי עונה ולא לפני (מכל מיני ג׳יליגים וגם לא). נדמה לי שלפני 10 או 15 שנה, המספר הממוצע של שחקנים בקבוצה בליגה (כלומר, שעוברים במשך העונה בקבוצה) היה 16-17, היום הוא הרבה יותר.
הנה, בדקתי עכשיו, ובינתיים השנה שיחקו 557 שחקנים בליגה (ויש עוד 12 משחקים... בטח המספר יגיע ל 600). לפני שנה המספר היה 570, לפני עשור בדיוק 490, ולפני שני עשורים בדיוק 464. זה הבדל של כמעט 25 אחוז בעשרים שנה.
אם יגבילו את המספר של שחקנים מותרים פר קבוצה, נראה קצת פחות שטויות. שוב, זה לא פתרון מלא, אבל אולי הפתרון המלא מורכב מהמון פתרונות קטנים.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

עם זה אני יכול להסכים. זה כאמור, מאד לא טוב בליגה, ובטח לא תורם לה לטווח ארוך. הפליי אין עוזר מעט לליגה, גם טורניר אמצע העונה היה רעיון לא רע. צריכים עוד רעיונות כאלה, כי באמת חבל.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הצעד הראשון הוא להפסיק להגיד דברים כמו לאף אחד לא אכפת ממשחק 80 של ניו אורלינס. זו בדיוק החשיבה שהביאה אותנו למצב הזה.

אני לא יודע כמה כסף מקבלת כל קבוצה מזכויות השידור. אני חושב שזה מחולק שווה בשווה. אם ישנו את זה למענקים על פי מיקום בסיום העונה יהיה הרבה יותר אינטרס לקבוצות לתת הכל לאורך כל העונה. הבעיה היא לא בשחקנים אלא בהנהלות.

השאלה היא לא אם לי אכפת או לך אכפת, השאלה היא אם לקהל אכפת
אני כותב על זה הרבה בהופס, אבל קח את הנ.ב.א בלוס אנג׳לס (עיר הבית שלי), יש הבדל גדול (עצום, קולוסאלי) בין כמה לאוהדים ״אכפת״ מהלייקרס לבין כמה לאוהדים ״אכפת״ מהקליפרס. לא יודע איך זה במקומות אחרים אבל יש מידה של אכפתיות כזאת או אחרת במקומות שונים.

אציין למרות זאת, שמהמשחק האחד שבו הייתי בדרבי בין הצ׳ארג׳רס לראמס (אולי במשחק ה 13-14 בעונה... לא זוכר, זה היה לפני שנתיים נדמה לי), גם היה נדמה שלאוהדים לא היה מאד אכפת, כי לוס אנג׳לס היא עיר של כדורסל.

_________________
״לי יש דרכון של מדינה מתקדמת ובעוד x שנים אני לא כאן.״ (נכתב בנובמבר 2022, על ידי יוזר שאיננו אני).

הפלייאין תרם מאד, הגדיל ב-25% את כמות הקבוצות שמשתתפות בפרי סיזן. כבר עכשיו זה 20 קבוצות מתוך 30, תוסיף עוד 2-4 קבוצות שמתחרות על הפלייאין וזה כבר 75%-80% מהקבוצות שיש להן עניין עד הסוף. אני לא בטוח שאפשר וצריך לעשות מעבר לזה. גם בליגות באירופה תמיד יש את הקבוצות שמאבדות עניין לפני סוף הליגה.
אני גם חושב שההשוואה של מרץ בנבא למרץ מאדנס לא נכונה. מעבר לעניין התרבותי שציינו, במכללות זו תקופת המאני טיים עם משחקי win or go home (אבל פה באמת, כי יש שם המון שחקנים שזו הפעם האחרונה שישחקו בבמה מרכזית). בנבא זה רק מבוא לאפריל שם מתחיל הפלייאוף.

יובל, אני לא מבין מה הבעיה בלהגיד משהו שהוא נכון. "בטן" בליגת ספורט זו לא המצאה של הNBA המודרני, גם כשהיינו ילדים וראינו ליגת כדורגל בישראל, מכבי פתח תקוה נגד מכבי הרצליה שני מחזורים לסיום לא עניין אף אחד חוץ ממודיעין אזרחי. הבעיה היא לא שאומרים שיש משחקים משעממים ומיותרים, אלא שיש יותר מדי משחקים משעממים ומיותרים. ליגה ארוכה מדי? יותר מדי קבוצות? חוסר תגמול להצלחה? אולי הכל ביחד. אבל הבעיה של חוסר עניין ורלוונטיות קיימת בפני עצמה.

_________________
"צריך לתמוך בחיזוק חמאס ובהעברת כסף לחמאס, זה חלק מהאסטרטגיה שלנו" (בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, מארס 2019).

ואלה בין בכירי המשת"פים:

יונתן אוריך; טופז לוק; יעקב ברדוגו; גדי טאוב; שמעון ריקלין; ינון מגל; נתן אשל; קרולין גליק; 14.

טורונטו עלתה אתמול בלילה עם קוויקלי, בארנס ופולטל מול וושינגטון. זו לא עדות סותרת להיפותזת הטנקינג?

יש גם כאלה ויש גם כמו שתיאר סבוניס

טורונטו כנראה לא הייתה מפסידה לוושינגטון גם אם כולם לא היו משחקים, יש גרועות ויש גרועות יותר. המשחקים הבאים שלה הם רצף של ברוקלין-שארלוט-פילי, כולן בטאנקינג אפילו יותר אגרסיבי ממנה, ובהנחה שהיא תנצח לפחות משחק-שניים מהשלושה האלו, זה כבר נועל אותה די בוודאות במקום השביעי בלוטרי. את הספרס או ההיט שנמצאות לפניה אין סיכוי שהיא תעקוף (פער של 5-6 ניצחונות), ברוקלין ופילי שיושבות עם 2 ניצחונות פחות ממש מנסות אקטיבית להפסיד, אז היא כנראה לא תזוז מאיפה שהיא יושבת עכשיו ואין לה תמריץ לטאנקינג אגרסיבי מדי.

_________________
כורסה נוחה זה התחלה של סוף

אני חושב שהיא מנסה להדביק את פילי ולרדת למקום השישי מהסוף
זה משהו שהיא עוד יכולה לעשות

ולמרות כל הניתוח הזה, יש לך ספק שאם היתה מושיבה בחוץ את השלישייה הנ"ל, זה מיד היה מתווסף לעדויות התומכות בטנקינג?

כל השלושה (קוויקלי, בארנס ופולטל) יצאו מהמשחק שמונה וחצי דקות לסיום הרבע הרביעי, כשהראפטורס ביתרון שתי נקודות, ולא חזרו עד הסוף. הפעם זה הספיק לניצחון (בכל זאת הוויזארדס, שגם לא רוצים לנצח). אבל רק לפני שבועיים טורונטו נקטה באותה טקטיקה והפסידה בבית לוושינגטון.

הראפטורס כבר בערך 15 משחקים עושים טאנקינג מהסוג המכוער ביותר -- רבע רביעי שבו משחקים שחקני ג'י ליג כשהכוכבים הכשירים והבריאים יושבים על הספסל. היה עדיף כבר שהיו ממציאים איזה תירוץ על פציעה ומשביתים את השחקנים. יש להם את הלו"ז הכי קל בליגה אז הם עדיין מנצחים ואין להם באמת סיכוי במאבק מול ברוקלין ופילי. אבל אם לא הטאנקינג, הם היו יכולים להתחרות על מקום בפלייאין.

כמו שסבוניס כתב, הטנקינג של טורונטו הוא עליית מדרגה בתולדות הליגה. קבוצה מפסידה בכוונה עם השחקנים הכי טובים שלה בריאים ולבושים למשחק.
ולא רק זה אלא שהמסלול שלהם לפלייאין היה אמור להיות קל.