נביא בעירו כתב:
דניאל כתב:
צריך גם להזכיר שדיוויד בלאט סירב לנבחרת. נכון שההתנהלות הראשונית מולו לא הייתה טובה עם הנושא של התעודה, אבל שנים אח"כ, כשהוא כבר מאמן בכיר, אולי הכי בכיר שהיה לישראל, הוא לא הסכים לקחת את הנבחרת.
https://www.sport5.co.il/articles.aspx? ... cID=163842אני שונא את דיוויד בלאט כבר איזה 25 שנה ואת תמיר כמעט עשור ויש בי עוד מספיק שנאה גם בשביל השדרת קווים המעצבנת ההיא ואולי גם אשנא את האחות השנייה שאני זוכר במעורפל שיש ואת האמא, רק בשביל הפרינציפ. עם זאת, הלינק שהבאת פה הוא מ-2014. אם דיוויד בלאט אמר שהוא לא רוצה להתחייב לנבחרת ישראל כי הוא לא יודע עדיין איפה הוא יאמן בעונה הבאה וארבעה חודשים אחר כך הוא הופך להיות המאמן הראשי של קליבלנד, לא נראה לי שזה משהו שאפשר לזקוף לחובתו.
לגבי תמיר, מה שאמר קרטמן:
קרטמן כתב:
מהמר על זה ש-"האמת רציתי להיות ביורובסקט ואף פעם לא דמיינתי שכל ההברזות שלי יובילו לניפויי"
יפה גם השימוש במשפט המשונה על האמת בפוסט שבו הוא פשוט משקר בלי בושה...
אני דווקא לא שונא את דיוויד בלאט, כל השנים במכבי מאד הערכתי אותו (למרות שרק על התרגיל המסריח שהוא עשה כשהעביר לפיני את התוכן של פסקי הזמן של ירושלים צריך לשנוא אותו). הלינק שהבאתי הוא מחיפוש זריז. הרי בלאט קיבל את המינוי לנברחת יחסית בתחילת דרכו המקצועית, וזה נפל על עניינים טכניים. יכול להיות שההתעקשות מולו הייתה נכונה, אני דווקא אניח שעשו לו עוול. אבל אז יש עוד 20 שנה שבהן הוא הגיע לפסגות שכמעט אף מאמן ישראלי לא כבש (יורוליג, מדליה אולימפית, אימון בנבא) - לא הגיוני שהוא ירצה לתרום לנבחרת? זו לא קבוצה שאתה יכול להעלב ולא לרצות לאמן אותה. זו הנבחרת, כמו שהיא שלך ושלי, היא גם שלו. הציפייה שלי ממאמן כזה זה לבוא ולהגיד שהוא רואה את זה כשליחות ולדחוף בצורה אקטיבית לאמן את הנבחרת. הוא יכל היה גם להשתלב במסגרת מקצועית אחרת בנבחרת ולתרום מהניסיון העצום שלו, וזה לא קרה. אני מסתכל מהצד ולא באמת יודע, אבל ההרגשה שלי הוא שהוא לא רואה את הנבחרת כשליחות לאומית, כמשהו שעושים משיקולים שהם מעבר לכסף או זמינות. אגב, אפשר לקרוא לזה ציונות, אבל גם בחו"ל רואים התגייסות משמעותית של מאמנים ושחקנים לטובת משימות לאומיות.
לדעתי הגישה הזו עברה גם לתמיר. הולכים לנבחרת כשמתאים, כשמסתדר. בגילאים הצעירים היו המון ביקורות על בלאט ג'וניור, שהוא בחיים לא יהיה יתר מרכז מחליף, והנבחרת הייתה דרך מעולה מבחינתו להראות שהוא עומד בסטנדרטים המקצועיים הכי גבוהים. אז דווקא כשהוא כבר שחקן יורוליג לגיטימי, פתאום הנבחרת הופכת לעול, והוא רוצה לשחק רק באליפות אירופה. עם כל הכבוד, זו פריבילגיה של מישהו כמו אבדיה, לא שחקן ברמה של בלאט.
אגב, בערוץ הספורט הביאו ציטוט של המאמן שלו או משהו כזה - הפסקה הזו מייצגת את הבעייתיות בעיני - כל החלונות הקודמים רדפו אחריהם והם עדיין סירבו, פתאום עכשיו כשהרצון של בלאט לשחק בנבחרת גדל בגלל שזה אליפות אירופה, אז מפריע להם שלא דיברו איתו. ברור מאד שההתייחסות לנברחת היא סלקטיבית ואינסטרומנטלית מאד, ואני מבין למה ראשי הנבחרת החליטו לשים לזה סוף.
אבשלום המשיך: "לשאלתך, תמיר רוצה להיות, גאה ורוצה לשחק בנבחרת ישראל. הייתה שיחה בין תמיר לאריאל בית הלחמי, וגם התקיימו פגישות לפני כן עם אנשים שרצו שתמיר יהיה בנבחרת – זה קרה בחלונות הקודמים. עכשיו, אף אחד לא יצר קשר עם תמיר לפני ההודעה, ואף אחד לא עדכן אותו שהוא לא בסגל ליורובאסקט"
אגב, כל הסיפור מוציא גם את ראשי הנבחרת לא טוב. גם אם ההחלטה הסופית לא לזמן אותו היא נכונה, עצם העובדה ששחקן שמקצועית ברור שהוא באנקר לא משחק בנבחרת (ולא משיקולים כמו דראפט), זה כשלון ניהולי מהדהד של ראשי הנבחרת.
התחבר
הרשמה
בלוגים
שאלות נפוצות
חיפוש
