סל ניוז

יכול להיות שהפציעה הזו תזכר כפציעה הכי משמעותית / כואבת בתולדות הנבא? מעבר לפציעת אכילס "רגילה", שיכולה מאד לפגוע בקריירה של שחקן בן 25, פה זה שחקן שהוביל קבוצה למשחק 7 בגמר כנגד כל הסיכויים, שפתח מצויין את המשחק ואולי הפציעה הזו מנעה אליפות ראשונה וסנסציונית מאינדיאנה?

כואבת - מבחינה ספורטיבית.
נגיד הפציעה של היוורד הייתה כנראה יותר כואבת פיזית. גם הפציעה של פול ג'ורג' בנבחרת הייתה מזעזעת.
אגב, הפציעה הכי אכזרית שאני זוכר בתולדות הכדורסל זה השחקן היוגוסלבי שהתעצבן על שריקה ונגח בעמוד של הסל מעצבים, והפך מיידית לנכה.

לא יפתיע אותי לראות 4-5 אליפויות שלהם ברצף.

הפך למשותק בכל הגוף ומת כמה שנים אחר כך (לא זוכר אם זה עשר או עשרים שנה). הפציעה הכי קשה לצפייה שאני זוכר היתה זו של שון ליווינגסטון.

רק מהשנים האחרונות:

דוראנט קרע את האכילס וקליי את הצולבת בפלייאוף 2019, במה שכנראה מנע מגולדן סטייט עוד אליפות. שניהם אגב התאוששו יפה מהפציעות (קליי פחות) למרות גילאים מבוגרים יותר מהליברטון.

גם טייטום קרע את האכילס השנה בפלייאוף, שנה אחרי שהוביל את בוסטון לאליפות, וגם הוא ייעדר בשנה הקרובה.

ג'מאל מרי בשיא היכולת שלו עם פציעת צולבת ב-21, שהשאירה אותו מחוץ לשני פליייאופים שבהם לנאגטס היה סיכוי טוב לאליפות (גם הם בלי אליפות לפני כן, אבל זכו בשנה שאחרי).

או אמביד עם פציעה קשה לפני שנה בעיצומה של שנה שבה הוא הכי טוב בליגה בעונה הסדירה (כן, אני יודע שזה לא הפלייאוף)

וקצת לפני זה, בהחלט יש מצב שהפציעות של לאב ואירווינג בפלייאוף מנעו מקליבלנד של לברון ובלאט אליפות.

הפציעה של הליברטון בהחלט מבאסת. אבל האם זו הפציעה הכי כואבת מבחינה ספורטיבית? משער שאם תשאל את האוהדים של הסלטיקס, דנבר, גולדן סטייט, פילדלפיה או קליבלנד הם לא יסכימו. מבחינת סיכויים, לדעתי לווריורס עם דוראנט וקליי היה יותר סיכוי לקחת אליפות מאשר לאינדי עם טייריס.

האיראנים העירו אותי בדיוק בזמן למשחק השביעי בגמר האנביאיי עם הטיל הבודד שלהם ואמנם לא שרדתי עד הסוף אבל כן ראיתי שניים וחצי רבעים אז אני עדיין תחת השפעת המשחק ואולי לכן מה שממש עיצבן אותי הבוקר לא היה קשור למצב (עד כמה שמשהו יכול להיות לא קשור למצב) אלא פוסט של אוריאל דסקל על המשחק וספציפית הפתיח הבומבסטי שלו. אני לא יודע מה בדיוק אומרת אתיקטת הפייסבוק לגבי התייחסות פומבית שכזו אבל מכיוון שזה היה מהפוסטים שפייסבוק דוחף לי לפיד בלי שביקשתי אני מרגיש פחות אשמה.

בכל אופן הטקסט שהקפיץ אותי נראה ככה: "לפני הכל צריך לשים את האליפות הראשונה בהיסטוריה של אוקלהומה סיטי ת'אנדר בפרספקטיבה סטטיסטית-היסטורית: מדובר בקבוצה הכי טובה מאז שיקגו בולס של הניינטיז.
זו עובדה, לא דעה. הקבוצות היחידות שהשיגו 84+ ניצחונות בעונה הסדירה ובפלייאוף וזכו באליפות היו שיקגו בולס של מייקל ג'ורדן ואוקלהומה סיטי ת'אנדר של שיי גילג'ס-אלכסנדר. זה חתיכת הישג מטורף." (יש אחריו פוסט ארוך ואינפורמטיבי ומעניין אבל לא רלוונטי)

אז ככה:

א. כמובן שהבעיה המרכזית כאן לצד הפומפוזיות היא הטענה ש"זו עובדה. לא דעה". זה ביטוי נפוץ שראוי לעשות בו שימוש זהיר ומושכל גם ככה ואולי אפשר לתת כלל אצבע שמי שאומר אותו מראש מעיד על עצמו שהוא לקח דעה והציג אותה כעובדה בצורה מופרכת. כאן המופרכות שלו ממש זועקת כי כשאתה מגיע עם טענה כזו שמדובר ב"קבוצה הכי טובה מאז שיקגו של ג'ורדן" ששייכת לז'אנר ה"מי יותר טוב ממי" שבאמת צריך יומרה מופרזת לקבוע שמשהו בו הוא עובדה, ועוד על בסיס נתון סטטיסטי ועוד על בסיס נתון סטטיסטי ספציפי כזה. אבל דברים כאלה קורים שבע פעמים ביום ואולי לא באופן כל כך פומפוזי אבל זה בטח לא היה מצדיק פוסט.

ב. אז מה הנתון על פיו דסקל טוען שאוקלהומה היא הכי טובה מאז שיקגו ושזו עובדה? הוא לקח קבוצות שזכו באליפות (שזה הגיוני) וספר להן ניצחונות בעונה הסדירה+פלייאוף שזה אולי נשמע הגיוני ואפילו ממש מרשים אבל זה בעצם לא כזה מרשים וממש לא הגיוני לקחת דווקא את הנתון הזה.

ההסבר הוא מאוד פשוט - יש באנביאיי עונה סדירה (שמשחקים בה 82 משחקים כבר הרבה מאוד שנים) ופלייאוף. בפלייאוף אין מספר קבוע של ניצחונות מן הסתם (כי מי שהפסיד בסידרה עף) אבל כדי לזכות באליפות צריך לנצח את כל הסדרות, יש ארבע כאלה וכל אחת היא הטוב משבע. כלומר כדי לזכות באליפות צריך לנצח ששה-עשר משחקים ולא משנה אם אתה קבוצה מעולה או בינונית, הכי טובה מאז ג'ורדן או הכי חלשה מאז הוושינגטון בולטס. יש כאן ניטפוק קטן והוא שפעם הסיבוב הראשון שוחק כהטוב מחמש מה שאומר שעד 2003 קבוצות יכלו להשיג רק 15 ניצחונות בפלייאוף. זה מגדיל את ההישג של שיקגו ההיסטורית ומציב קושי בקריטריון הזה לקבוצות כמו הלייקרס של ראשית המילניום אבל לא חשוב.

בקיצור, בהינתן שמספר הניצחונות בפלייאוף לאלופה קבוע או כמעט קבוע, הנתון שדסקל הביא שקול פשוט ל"הקבוצה שניצחה הכי משחקים בעונה הסדירה וגם זכתה באליפות" שזה בהחלט מרשים (שיקגו של ג'ורדן ניצחה 72 משחקים וזכתה באליפות, גולדן סטייט הגדולה של 2016 ניצחה 73 משחקים אבל הפסידה את האליפות ללברון אהוב ליבי. אוקלהומה ניצחה 68 משחקים) אבל אין אף אדם בעולם שהיה מסכים לקבוע שזה הקריטריון הקשיח לקביעת הקבוצה הגדולה בהיסטוריה ושזו לא דעה זו עובדה.

אז לא רק קישקוש פומפוזי אלא קישקוש פומפוזי שמבוסס על הצגה מניפולטיבית ומתוחכמת לכאורה של נתון פשוט ונפוץ הרבה יותר (ולאו דווקא מרשים). זה חתיכת נובמת.

[מוסיף בעריכה גם שהפרקטיקה הזו של "שתי הקבוצות היחידות שהשיגו ככה וככה" כשהככה וככה נבחר באופן שרירותי היא פרקטיקה בעייתית מאוד. שיקגו ניצחו 88 משחקים שזה הרבה מאוד. אוקלהומה ניצחו אכן 84 שזה סבבה ושם אותם במקום השני. אבל למה לכתוב "84+" ולא "85+" או "83+"? כי האפשרות הראשונה היתה משאירה את אוקלהומה בחוץ והשניה מכניסה לפחות את גולדן סטייט]

ג. מה שממש מתסכל כאן זה שאפשר היה להציג נתון הרבה יותר אינפורמטיבי לגבי איכות אלופה (כמובן שגם הוא לא היה מגדיר מי הקבוצה הטובה ביותר כי אין דרך אובייקטיבית להגדיר את זה ובטח לא כ"עובדה") וזה לקחת מספר הפסדים של אלופה בליגה+פלייאוף במקום מספר ניצחונות. להבדיל מהנתון הקודם, זה נתון שערך הפלייאוף שלו לא קבוע וזה גם נתון שנותן משקל לפלייאוף, וגם מעניק משקל למי שהביסו בפלייאוף את היריבות מול אלופה כמו אוקלהומה שהגיעה פעמיים לסדרות של שבעה משחקים (כמובן שיש מי שיגיד שלהגיע למשחק מכריע ולנצח זה יותר מעיד על היותך "טוב" מסתם לנצח וזו עוד לבנה בויכוח הבלתי נגמר הזה שאין בו עובדות אלא רק דעות).

זה עדיין נתון שאוקלהומה הנוכחית תצטיין בו, עם 21 הפסדים, אבל לצורך העניין גולדן סטייט של 2015 (ואני חושב שיש קונצנזוס שאם יש קבוצה שראויה לתואר ה"טובה ביותר מאז ג'ורדן" זו גולדן סטייט של שנות השושלת שלה) הפסידה 20 משחקים, אחד פחות מאוקלהומה. אז אפילו אם הולכים לגישה המגוחכת של הכרעה "עובדתית" על פי נתון בודד אפשר היה במאמץ של רגע למצוא נתון משקף יותר שהיה נותן תשובה הגיונית יותר (אפשר כמובן להתפלסף על כל החישובים הללו עוד הרבה אבל מה הטעם). למיטב ידיעתי לשחק עם הנתונים כדי למצוא את הנתון הספציפי שתומך בעמדתך זו ההגדרה של צ'רי פיקינג וצ'רי פיקינג הוא ממש לא סבבה.

(מי שקרא את הפיסקה הקודמת והגיע למסקנה שאני עושה עניין ממשחק בודד או מכך שאוקלהומה יצאה במקום השלישי ולא השני, ממש ממש לא הבין את הפוסט ואני מקווה שלא יהיו כאלה)

ד. אז אפשר לראות בפוסט הזה התעצבנות יתר מונעת מחוסר שינה על פיסקה קצרה (שאולי גם היא נכתבה בהשראת חוסר שינה), ויש בזה משהו. אבל אני חושב שיש בזה גם הרבה יותר (מה גם שסביר להניח שחלק ניכר מהפוסט יכל להיכתב מראש). מניפולציה של נתונים, צ'רי פיקינג, הצגה של דעות כעובדות היא רעה חולה כללית ומי שמבצע אותה פעם אחת עלול לבצע אותה עוד הרבה מאוד פעמים וזה שפעם אחת הוא נתפס במקרה אחד מובהק לא אומר שזה המקרה היחיד ואני אפילו מרשה לעצמי להעלות את ההשערה שזה ממש לא המקרה היחיד. אז כשמדובר בכותב רהוט מאוד ופופולרי למדי, שכותב על עוד דברים חוץ מספורט, כמו דסקל זו בעיה הרבה יותר קשה מאיזו פיסקה מטומטמת על סוגיה מטופשת כמו מי הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה.

ואני אעיר ספציפית שנניח בהמשך הפוסט דסקל מדבר על סוגיה רצינית הרבה יותר והיא ההשלכות של אורך העונה באנביאיי על פציעות חמורות של שחקנים. זה לגמרי נראה כמו עניין חשוב לעסוק בו אבל אני מודה שקשה מאוד לקרוא את הדברים הללו בלי לתהות אם אותן טכניקות של צ'רי פיקינג לא פעלו כאן, והאם באמת הנתון שהוא מביא הוא חריג או ניתן להסבר באמצעים אחרים. זו הבעיה הגדולה של אובדן אמינות והלוואי שכל מי שכותב (על ספורט ובכלל) היה מפנים את זה.