סל ניוז

בשקט בשקט, בלי שאף אחד שם לב, תתחיל היום בניקארגואה אליפות אמריקה לנבחרות.

לכאורה, זו המקבילה של אליפות אירופה, עם כמה מהנבחרות הטובות בעולם (ארה"ב וקנדה) וגם נבחרות עם היסטוריה מרשימה כמו ארגנטינה, ברזיל, ופורטו ריקו. הבעייה היא שבניגוד לאליפות האירופאית, לנבחרות המובילות (לפחות אלו מצפון אמריקה) לא באמת אכפת מהאליפות הזו. לדרום אמריקאיות דווקא כן אכפת, בעיקר לארגנטינה, שזכתה במדליה בכל אחת מ-11 האליפויות האחרונות, כולל 2 מוזהבות. אבל ארגנטינה כבר רחוקה מדור הזהב שלה וברזיל גם לא מלהיבה.

אם כל הכוכבים היו מגיעים, כמו באירופה, היו לנו שתי נבחרות על טהרת ה-נבא (ארה"ב וקנדה). גם הדומיניקנים (קא"ט, הורפורד, דוארטה, קינונס ומינאיה) והבהאמס (אג'קומב, הילד, גורדון, אייטון וג'ונס) היו יכולים להעמיד חמישיות נבא. במקום זה, נקבל טורניר עם 4 שחקני נבא בסה"כ, אף אחד מהם לא בכיר.

אז מה בכל זאת יש לנו כאן? שלושה בתים של 4 נבחרות כל אחד. 2 הראשונות בכל בית והשתיים עם המאזן הכי טוב במקום השלישי עולות לרבע הגמר.

בבית א' ברזיל וארה"ב הפייבוריטיות. ברזיל מביאים 7 שחקנים שהשתתפו באולימפיאדה, כולל יאגו סנטוס וקאבולקו. יש להם כימיה וניסיון ביחד, שבטורניר כזה יכולים לעשות את ההבדל. האמריקאים, כרגיל, מביאים נבחרת ג'י ליג בלי אף שחקן נבא. שמות כמו ג'ריאן גראנט, ג'אמיוס ראמזי, ג'אבונטה סמארט ולנגסטון גאלוויי. עדיין יש שם מספיק כישרון כדי לזכות במדליה.

בבית ב' קנדה ופורטו ריקו פייבוריטיות. קנדה מביאה נבחרת יותר טובה מהאליפות הקודמת, שאליה הם הגיעו עם דלאנו בנטון וחבורת שחקנים מהליגה הקנדית. הפעם הם לוקחים את זה קצת יותר ברצינות. לאונרד מילר (מינסוטה) וקיונטה ג'ורג' (וושינגטון) הם שחקני נבא צעירים ולא מוכחים, אבל לא בלי כישרון. ומהיורוליג/יורוקאפ מגיעים שחקנים כמו קאבנגלה, מייק, ווילצ'ר ובל היינס. פורטו ריקו עם השחקן הכי טוב באליפות לדעתי, אלוורדו מהפליקאנס, הם נבחרת מחוברת עם ניסיון (כולל 6 שחקנים שהשתתפו באולימפיאדה האחרונה), שיכולה לעשות צרות לכל השאר והיא אולי הסוס השחור של האליפות. חבל שסטרות'ר מדנבר לא הגיע גם כן.

בבית ג' הדומיניקנים נראים הכי מעניינים בעיני גם בלי שחקני הנבא. מונטרו מולנסיה, אנדרס פליז, דייויד ג'ונס-גרסייה וגבוהים כמו אנחל דלגאדו וג'ואל סוריאנו מרכיבים נבחרת מוכשרת עם כימיה טובה, שבהחלט יכולה להביא מדליה. ארגנטינה היא האלופה המכהנת ותמיד מסוכנת. אבל כאמור השיא שלה הרחק מאחור (אפילו לא הצליחה לעלות למוקדמות האולימפיאדה) וגם קאמפצ'ו ודק לא יגיעו הפעם. נבחרת אפורה עם וילדוזה כשחקן הכי מוכר. ועדיין, המסורת והחיבור הקבוצתי יכולים להביא מדליה.

בסה"כ, אליפות די פתוחה, בלי פייבוריטית ברורה ועם 5 או 6 נבחרות שיש להן קייס לזכות בטורניר. נעקוב.

יופי של יוזמה סאב
הנה יש לך כינוי
בנבחרת ארה"ב ימצא מי שמחפש טוב את ספידי סמית' באק באק MVP של גמר הגביע הישראלי
לאנגסטון גאלווי מהכוח העולה של הכדורסל האיטלקי
ג'רמי גראנט מפאו
אני עוד מנסה להחליט האם האם טופ BCL או מרכז טבלה יורוליג
https://www.instagram.com/p/DNHEk1DxOnv ... Vnc3poOGNw

זו לא קבוצת ג'י ליג
כמעט כולם שם בני 30 פלוס, מהרמה השניה באירופה או מיפן
ג'מאיוס הנ"ל היחיד שצעיר מ-25, חתם באיטליה. גאלוויי עבר לטורקיה

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey

לא יודע קסלמן
ג'רמי גראנט קאוונאן משחקים כולם בקבוצות טובות
זה לאנגסטון עבר לטורקיה לא מדברת לחובת אני חושב
קבוצת ג'י ליג זו הגדרה רחבה מאוד
לא יודע אפילו למה התכוונת
מה רע בגיל 30, זה שיא הקריירה
אני שם בבBCL בחלק העליון של הטבלה
הגזמתי עם היורוליג אולי

בתפיסה שלי קבוצת ג'י ליג זה חבר'ה צעירים שעוד מנסים להשיג חוזה NBA. אולי זה כבר לא המצב, אני לא מתמצא, בכל מקרה עובדתית יש שם שחקן אחד שישחק בג'י ליג בעונה הבאה. נראה לי שהמאפיין הבולט של הסגל הזה הוא שחקנים מבוגרים שמבינים שמדובר בחוויה חד-פעמית נחמדה לקראת סוף הקריירה.

כן, התכוונתי מבחינת הרמה, לא איפה שהם משחקים בפועל. מסכים שזו קבוצה לא רעה של שחקנים מנוסים. אם שמים על המשקל, יש שם אולי יותר כישרון מצטבר מלנבחרות האחרות. אבל נראה איך הם יתחברו. זו הבעייה העיקרית של האמריקאים (והקנדים) בטורנירים לנבחרות. הם לא משחקים בד"כ ברמה של הכישרון הגולמי שיש להם, עם פחות אימונים וחיבור מטורנירים קודמים מאשר הנבחרות האחרות ולא פעם גם סגנון משחק סוליסטי יותר.

אגב, הוילדוסה שבנבחרת ארגנטינה איננו לוקה. יש שם את ניקו ברוסינו מגראן-קנאריה, את חואמפי ואולט שהיה הרבה שנים במנרסה וכמה מחברי המושבה הארגנטינאית בג'ירונה, כולל חואני מרקוס שעבר הקיץ לבארסה.

יום משחקים ראשון שגרתי. קנדה, פורטו ריקו, הדומיניקנים וארגנטינה כולן מנצחות בלפחות 20 הפרש את ונצואלה, פנמה, ניקראגואה וקולומביה החלשות. נצטרך כנראה לחכות לרבע הגמר למשחקים תחרותיים יותר.

באופן אישי, קישון ג'ורג' הצעיר מווש עם משחק ראשון (אי פעם) טוב בקנדה - 18 נק' (4 מ-7 משלוש) ו-6 סטוקס. אולי תהיה לו שנת פריצה בוויזארדס?

אחרי יום משחקים ראשון משעמם, היום כבר היה יותר מעניין. בבית A הבאהמאס לוקחים את ארה"ב למשחק צמוד וכופים הארכה, שבה האמריקאים בורחים לניצחון. את באהאמה הובילו הגארד פרנקו מילר (29 נק' ו-6 שלשות) ואיזייה מובלי, האח הפחות מוכשר של אוון עם 18 ו-10. את ארה"ב הוביל זכארי אוגוסט עם 28, כשלנגסטון גאלוויי מוסיף 14. גם ברזיל התקשתה יותר מהצפוי מול אורוגוואי לפני שניצחה במשחק שהיה צמוד לכל האורך. קאבולקו של הפועל ת"א עם 13 הוביל 6 שחקנים בספרות כפולות.

בבית B, לעומת זאת, פורטו ריקו וקנדה ממשיכות להביס לפני המשחק ביניהן שיכריע את ראשות הבית. פורטו ריקו עם 27 הפרש על ונצואלה (אלוורדו עם 15 ו-7 אסיסטים ואלפונסו פלאמר, ששיחק עם בן שרף באולם, עם 17 נקודות). קנדה בכלל דורסת את פנמה המסכנה עם 50 הפרש, כשנייט דארלינג קולע 6 מ-8 לשלוש בדרך ל-22 נק'.

מסתבר שהטורניר, או חלקו, משודר בערוץ הספורט, אז הלכתי לראות מה היה
במובן מסוים זו באמת נבחרת ג'י ליג, כלומר הם משחקים כדורסל חופשי עם דגש על זרימה וחיתוכים, ואם אפשר להרים שלשה אחרי 6 שניות בפרצוף של שומר, אז זה בדיוק מה שקמרון ריינדולס יעשה
כשספידי - הרכז היחיד בסגל - עלה, הם התחילו כצפוי לשחק מסודר יותר והרימו את ההגנה. הבהיימס, שאין להם כמעט כלום במשחק עומד, התעייפו, ואז הסיילאס המטומטם מי שזה לא יהיה הוריד את ספידי ושכח ממנו עד הסוף וארה"ב איבדה איכשהו יתרון 10 ברבע האחרון. שלשה על הבאזר של בחור מהליגה השלישית בספרד שלחה את המשחק להארכה, אבל שם העומק הכריע. זאק אוגוסט היה מדהים מול הקו הקדמי הכבד שממול וקבאנו היה 100 טון בטון כמו תמיד. גאלוויי היה גרוע עד ההארכה, גם גרנט, הווינגרים אדי וריינולדס זה חבר'ה שאסור להם להשתתף בשום spectator sport, ג'ק קולי נראה כמו גוד אולד בוי מווסט-טקסס, לפחות בן 60 להערכתי, פעמיים הוא שם רגל לשחקן יריב שעבר אותו בדרך לסל, 150 ק"ג בשר מקולקל.
פרט למובלי, לבאהאמס אין שחקנים מוכרים וניכר שהם מנצלים את האליפות כדי להיחלץ מהמקומות שבו הם נמצאים, כלומר קוסובו, קפריסין וליגה ג' מחוז פרובאנס.

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey

150 קילו בשר מקולקל זה טוב. האמריקאים הם סביר להניח הנבחרת הכי פחות מחוברת באליפות הזו, עם חבורת שחקנים שכנראה נפגשה פעם ראשונה אחד עם השני לפני שבוע. באופן מסורתי, להם ולקנדה יש גם פחות היכרות של השחקנים אחד עם השני וגם זמן הכנה קצר במיוחד לטורנירי נבחרות. סביר להניח שהם ישתפרו בהמשך וזה היה המשחק הכי גרוע שלהם בטורניר.

מי אמר שלא מעניין שם באליפות האמריקות?

משחק חם בין ארגנטינה לדומיניקנים על ראשות בית C. ארגנטינה מובילה כמעט כל המשחק עד שהדומיניקנים עולים ליתרון ראשון 5 דקות לסיום. משם יש נדנדת סלים עד שוילדוזה מעלה את הארגנטינים ליתרון נקודה עם שלשה פחות מדקה לסיום. נונז משווה עם אחת מהקו ווילדוזה מחטיא הזדמנות לנצח את המשחק. הולכים להארכה. נדנדת הסלים ממשיכה וקורבלן הארגנטיני מעלה את הנבחרת שלו ליתרון נקודה עם שלשה כשעל השעון 33 שניות. מהצד השני, דייויד ג'ונס, המצטיין של המשחק, הופך את התוצאה עם סל גדול ווילדוזה ומרכוס מחטיאים שלשות ניצחון פוטנציאליות. הדומיניקנים מנצחים 83:84.

נגמר? ממש לא. דייויד ג'ונס מהספרס (חוזה דו כיווני), שקלע את סל הניצחון במשחק הזה ובכלל הוא המצטיין של הדומיניקנים בטורניר עם 21 למשחק חוטף חתיכת ג'ננה ומתחיל קרב אגרופים עם שחקן ארגנטיני (לא זיהיתי מי זה). ואז גם אחרים מצטרפים. ראיתי שם גם את אנחל דלגאדו ועוד שחקן דומיניקני עם אגרופים לראש של האלמוני הארגנטיני. לרגע זה עוד נרגע, אבל אז ג'ונס משתחרר מהשחקנים שמנסים להרגיע אותו, נותן ספרינט ומתחיל סיבוב שני מול הארגנטיני המסכן, שעושה בהתחלה כאילו הוא נלחם אבל נופל לרצפה כדי לא לחטוף עוד מכות. אם זה היה ב-נבא, ג'ונס בטח היה מורחק לאיזה 10 משחקים. נראה מה פיב"א עושים עם זה.

לא מצליח להפעיל את הפונקציה השל היו טיוב
אז הנה הלינק לבלגן
https://www.youtube.com/watch?v=Kjki0fDGhdQ&rco=1

אם זה מה שקורה אחרי שהוא מכניס את סל הנצחון, מעניין מה היה קורה אם הוא היה מחטיא הזריקה או שהארגנטינאים היו קולעים בסוף המשחק

_________________
שמעון מזרחי תתפטר כבר

עוד באליפות האמריקות: אורוגווי מדהימה את ארה"ב ומנצחת אותה בנקודה. ואחרי שהאמריקאים כמעט הפסידו גם לבהאמס, הם יצטרכו עכשיו ניצחון על ברזיל כדי להבטיח עליה לשלב הבא (למרות שסביר להניח שיעלו גם אם יפסידו, כי אפשר לעלות גם מהמקום השלישי ובבית B ונצואלה ופנמה במינוס גדול).

עוד יום מעניין של משחקים. ארגנטינה, אחרי הההפסד הצמוד לדומיניקנים, פגשה את קולומביה, שלא הייתה אמורה לעשות לה בעיות. בפתיחה נראה שהארגנטינים יקחו את זה בקלות, אבל קולומביה לא ויתרה וחזרה ברבע השני. הארגנטינים שוב ברחו קצת בשלישי, אבל הרבע הרביעי היה שוב של קולומביה, עם משחק גדול של אקס הפועל תל אביב (ונס ציונה) בריאן אנגולה (22 נק') וחצי דקה לסיום הם ביתרון שלוש. גונזאלו קורבאלן הוריד לנקודה, קולומביה החטיאה, והארגנטינים יוצאים להתקפה אחרונה. חואן פרננדז, שהיה נהדר כל המשחק (36 נק') החטיא שלשה. אבל ניקולאס ברוסינו, שעד אז היה זוועה (1 מ-10 מהשדה) לוקח את הריבאונד ועם באזר ביטר נותן לארגנטינים ניצחון.

הארגנטינים מסיימים במקום השני בבית, מאחורי הדומיניקנים, שהצליחו לגרד ניצחון צמוד מול ניקרגואה הביתית. הדומיניקנים היו בלי כמה שחקנים שהושעו אחרי הקטטה אתמול, בראשם ג'ונס, שהורחק לשני משחקים (יצא בזול) קולומביה המאוכזבת מסיימת רק שלישית, אבל תהיה גם היא ברבע הגמר.

עוד משחק מעניין (למעשה אולי הכי מעניין עד עכשיו) היה בין קנדה לפורטו ריקו, שתי הנבחרות שהכי הרשימו עד עכשיו באליפות -- מפגש ראש בראש על המקום הראשון בבית והגרלה נוחה ברבע הגמר. המשחק היה טוב וצמוד לכל אורך הדרך, עם הגנות חזקות. חוזה אלוורדו, לדעתי השחקן הכי איכותי באליפות, נתן משחק מעולה של 20 נקודות וברבע השלישי העלה את פורטו ריקו ליתרון שיא של 5 עם 3 שלשות רצופות. בצד השני, קישון ג'ורג' הצעיר (בן 21) מוושינגטון החזיר עם 9 נקודות משלו והשאיר את המשחק צמוד. דקה וחצי לסיום, ביתרון נקודה לקנדה, אלוורדו סוחט עבירה בזריקה לשלוש. אבל למרות המשחק המצויין, זה לא היה היום שלו מהקו. אחרי שלוש החטאות קודמות, הוא החטיא גם את הזריקות הרביעית והחמישית שלו וקלע רק את האחרונה כדי להשוות את התוצאה. קנדה ניצלה את זה ועם כמה סלי מומנטום לצד החטאות של פורטו ריקו רצה עד לסיום לניצחון 73:82. בקנדה קישון ג'ורג' שוב היה המצטיין עם 17 נקודות, 5 ריב' ו-4 אס', כשקבאנגלה מוסיף 13 ו-10 ריבאונדים בלי החטאה מהשדה. גם מרכוס קאר, ששיחק בגליל בשנה שעברה היה טוב עם 10 נקודות, כולל 8 ברבע האחרון ופלוס 14 בדקות שלו על המגרש.

אם לא יקרה משהו יוצא דופן, אז ממה שאני מבין קנדה הולכת לסיים במאזן הכי טוב ופורטו ריקו תהיה הקבוצה עם המאזן הכי טוב מבין אלו שיסיימו במקום השני, כלומר מקום רביעי כללי. מה שאומר שיש סיכוי לא רע שנראה שידור חוזר של המשחק הזה בחצי הגמר של האליפות. ממה שהן הראו עד עכשיו, זה בשקט גם יכל להיות הגמר.

היום שני משחקים אחרונים בבית A (ארה"ב מול ברזיל ואורוגוואי מול בהאמאס), אח"כ יום מנוחה, ואז ביום חמישי רבע הגמר.

ארה"ב מנצחים את ברזיל במשחק האחרון של בית A. ג'אבונטה סמארט עם 22, ג'אמוס ראמזי עם 15 וספידי סמית' עם 11. קאבולקו עם משחק מצויין ו-21 נקודות ויאגו סאנטוס עם 14 ו-9 אסיסטים לא הספיקו לברזילאים.

רבעי הגמר יתקיימו מחר:

הדומיניקנים מול ברזיל
ארה"ב מול אורוגוואי
פורטו ריקו מול ארגנטינה
קנדה מול קולומביה

יאגו סאנטוס בדיוק שוחרר מהכוכב האדום.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

שלושה רבעי גמר עם שלוש תוצאות צפויות והפתעה אחת (בעיני לפחות).

ארה"ב הפסידה לאורוגוואי בשלב המוקדם ובמחצית של המשחק היה נראה שאולי הסנסציה תחזור, כשהאורוגוואים הובילו בשבע. אבל אז האמריקאים התעוררו בראשות ג'בונטה סמארט (מלך הסלים של הליגה הקנדית...), שהתחיל את הטורניר חלש אבל בשני המשחקים האחרונים הוא עם 25 נק' למשחק. עם קצת עזרה מג'ריאן גראנט וזאק אוגוסט, האמריקאים השוו עד סוף הרבע השלישי וברביעי חזרו לניצחון.

ברזיל התמודדה מול הדומיניקנים, שסיימו ראשונים בבית שלהם. אבל הדומיניקנים חסרו את השחקן הכי טוב שלהם, דייויד ג'ונס, שהורחק לשני משחקים בגלל הקטטה במשחק מול ארגנטינה. ולמרות שהם התחילו טוב ושלטו ברבע הראשון, האיכות של ברזיל הייתה יותר מדי בשבילם. יאגו סנטוס עם עוד משחק נהדר של 25 נקודות, 7 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. קאבולקו הוסיף 19, 9 ושתי חסימות והראה שבנבחרת, שלא כמו בהפועל תל אביב, הוא שחקן מפתח. ומעל כולם בלט ג'ורג'ינו דה פאולה, עם 28 נק', 5 ריב', 7 אסיסטים, ו-4 חטיפות. בדומיניקנים מונטרו הצעיר ממש אכזב בעיני בטורניר הזה, עם 10 נק' למשחק באחוזים מאוד חלשים (37% מהשדה ורק 15% משלוש).

במשחק המשעמם של הערב קנדה רצה ליתרון 25 תוך רבע מול קולומביה ומשם זה היה שעמום אחד גדול. נגמר 40 הפרש. קישון ג'ורג' מהוויזארדס ממשיך להצטיין עבור הקנדים, הפעם עם 18 נק', 6 ריבאונדים ו-5 אסיסטים ב-19 דקות. גם לאונדר מילר מהטימברוולבס היה טוב עם 14 ו-9, גם הוא ב-19 דקות. בקולומביה בריאן אנגולה היה חלש הפעם אחרי טורניר טוב.

ונעבור למשחק הכי מעניין של הערב: פורטו ריקו הגיעה למשחק מול ארגנטינה אחרי שני ניצחונות גדולים בשלב הבתים והפסד צמוד לקנדה. ארגנטינה הגיעה אחרי שהפסידה לדומיניקנים וניצחה את קולומביה רק בזכות סל בשנייה האחרונה. בהתאם, הפורטוריקנים די שלטו במשחק ו-7 דקות לסוף הובילו ב-11 כשגרנד פפט אלוורדו מוביל אותם עם 25 נקודות, 7 שלשות ו-3 חטיפות במשחק מצויין. הכל נראה מוכן לעוד משחק מעניין מול קנדה. אבל אז פורטו ריקו נתקעה על 6 נקודות עד סיום המשחק והארגנטינים הצליחו להשוות 20 שניות לסיום. אלוורדו החטיא שלשת ניצחון פוטנציאלית והולכים להארכה. בתחילת ההארכה אלוורדו בראש נפצע וארגנטינה משיגה ניצחון מפתיע.

חצאי הגמר מחר:

ארה"ב מול ברזיל בשחזור של המשחק משלב הבתים (ארה"ב ניצחה עם ריצה מאוחרת). אני מקווה שהברזילאים ינצחו וסנטוס וקאבולקו יאבקו על הזהב, אבל האמריקאים עם הרבה ניסיון וכרגיל משתפרים ככל שהטורניר מתקדם.

קנדה מול ארגנטינה זה בעיני לא כל כך כוחות ממה שראינו עד עכשיו בטוניר. הקנדים יותר מוכשרים משמעותית וזו תהיה הפתעה גדולה אם ארגנטינה לוקחת את זה.

ההימור שלי: ארה"ב וקנדה בגמר וקנדה זוכה בזהב לראשונה בתולדותיה (הם אף פעם לא הגיעו לגמר של האמריקאפ).

טורניר אלים. טיילר קבאנו שחרר כתף לתוך פרצוף של אחד האורוגוואים, זה הוביל לחמש זריקות עונשין ואז עוד סל שנתן יתרון פיקטיבי במחצית, מיד בפתיחת הרבע השלישי הכל נמחק. גם ז'אן מונטרו הורחק על משהו, הדומיניקנים מתפרעים בכל המשחקים.

מה שהשתפר בארה"ב הוא בעצם מישהו, ג'בונטה סמארט, שקלע 27 אחרי 22 מול ברזיל. הם ממשיכים לשחק עם גאלוויי וגרנט כמובילי כדור רוב הזמן. את ברזיל הם ניצחו כשג'ורג'יניו ובניטה נעדרו, חצי-הגמר אמור להיות תחרותי ומעניין. מסכים שקנדה פייבוריטית ברורה לקחת את התואר, זה נראה ככה מהיום הראשון.

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey

מרס תורכי לדרום אמריקה על צפון אמריקה.

בחצי הגמר הראשון ארה"ב המשיכה את הדומיננטיות מול ברזיל מהשלב המוקדם עם 14 הפרש במחצית בהובלת לנגסטון גאלוויי (22 נקודות במשחק). האמריקאים נראו בשליטה ושמרו על הפרש של ספרות כפולות גם במחצית השנייה, כש-6 דקות לסיום ספידי סמית' מעלה אותם ליתרון 65:75. אבל מכאן הכל התהפך פתאום. הברזילאים, בהובלת קאבולקו, סנטוס ומבול שלשות, רצו 2:27 עד לסיום וניצחו ב-15, 77:92. יאגו סנטוס הננסי (1.78) שוב היה נהדר עם 25 נקודות ו-7 אסיסטים. קאבולקו, שהיכולות שלו מתבזבזות בהפועל, עם 20 ו-9.

בחצי הגמר השני קנדה הבלתי מנוצחת הגיעה כפייבוריטית ברורה מול ארגנטינה שרק בקושי ניצחה את קולומביה מסל בשנייה האחרונה (קנדה הביסה את אותה קולובמיה ב-40 הפרש ברבע הגמר) ונזקקה להרבה מזל (ופציעה של אלוורדו) כדי לגבור על פורטו ריקו בחצי הגמר. אבל מול זה הייתה המסורת: הארגנטינים, שהם גם האלופים המכהנים, כבר 30 שנה גומרים את הטורניר עם מדליה, כולל לא מעט מזהב ומכסף. קנדה לעומת זאת לא זכתה במדליה באליפות במילניום הנוכחי. אז מסתבר שהמסורת היא העיקר. הארגנטינים רצו ל-0:11 בפתיחה ומשם לא הסתכלו אחורה, עם ערב קליעה מצויין ולא ירדו יותר מיתרון של ספרות כפולות. 17 הפרש במחצית ו-25 באמצע הרבע הרביעי. קנדה עוד צמצמה בסוף ל-10 כדי להקטין את ההשפלה. וילדוזה לא החטיא עם 7 שלשות ו-26 נקודות והארגנטינים הניעו כדור ושיחקו כמו מכונה משומנת מול הרבה כדורסל אחד על אחד של הקנדים. בנוסף, שני שחקני ה-נבא הצעירים של הקנדים, ג'ורג' ומילר (שניהם בני 21) עשו במכנסיים עם ערב של 3 מ-18 משותפות מהשדה.

מה! ב-00:30 התייאשתי סופית מהשכונה של יאגו והנרפות של קבוקלו בתחילת הרבע השלישי, הפער היה 20 הפרש! לגבי קנדה והוילדוזה המתחזה אני לא רוצה להתחיל אפילו, לאמריקאים מגיע לעוף, אבל שהקנדים יתפרקו ככה?

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey

טוב, מה שקרה החל מהנקודה שסאבוניס ציין (75-65) ועד הסיום זה משהו שלא ראיתי בחיים. דאנקים, אלי-הופים, מסירות בין הרגליים, שלשות מהלוגו. חובת צפייה.

ברזיל עברה לאיזורית ברבע השלישי ואז לאישית-חילופים ברביעי, סיילאס לא עשה כלום חוץ מלהחליף שחקן בשחקן ולתת לזה שנכנס ללכת אחד-על-אחד במקום זה שיצא. כלום, אפילו לא ניסו להוציא את קבוקלו שסחב ארבע עבירות דקות ארוכות. מתחילה התקפה, אחד הגארדים מוביל את הכדור, מקבל חסימה אחרי חסימה אחרי חסימה, בכל פעם מגיע מולו שומר טרי שבדיוק נח חמש שניות, מכדררים למוות וזורקים איזו שלשת ייאוש. ובהגנה, אין לתאר, פשוט שלושה אמריקאים רודפים אחרי יאגו, עם הכדור או בלעדיו, קבוקלו מחליק החוצה, פנימה, בורח לפינה ועד שקולי מסיים לסרק את השיער הרפובליקני שלו ולהתניע את המוסטנג הוא חוטף שלשה או דאנק לבחירתו.

_________________
Never trust a black guy wearing a Dirk Nowitzki jersey

גמר אנטיקליימקטי ברמה נמוכה של שתי הדרום אמריקאיות המפתיעות. ארגנטינה אחרי יום קליעה מטורף בחצי הגמר חוזרת לקרקע עם 15% משלוש ושתי זריקות עונשין בכל המשחק, ונעצרת על 47 נקודות. זו נבחרת ארגנטינית חלשה, שעשתה את שלה עם ניצחון גדול על קנדה הצעירה בחצי הגמר. ברזיל אחרי הקאמבק הגדול מול האמריקאים, הייתה רק קצת יותר טובה עם 33% מהשדה, אבל זה הספיק לה ל-55 נקודות וזכייה בזהב. סנטוס (מצטיין הטורניר) וקאבולקו שוב בלטו עם 14 נק' ו-5 אס' לראשון ו-11 ו-7 ריבאונדים לשני.

במשחק על המקום השלישי, ארה"ב עם יום קליעה מצויין, בראשות טיילר קבאנו הותיק וג'אבונטה סמארט עם 42 נקודות משותפות. קנדה עם ניסיון קאמבק מאוחר שלא הספיק והאמריקאים זוכים בארד עם ניצחון 85:90. הקנדים מפסידים את המדליה על קליעה, עם 17% עלובים משלוש בחצי הגמר ובגמר.

47:55
תוצאת גמר אליפות יבשת