סל ניוז

איזה אירוע הפיקו פה מה זה הדבר הזה
כיבדי גורדון פירק את המקסיקני תוך פחות מ-40 שניות.
עילאי ברזילאי עם עליונות מוחלטת על יריב ברזילאי שהקרב האחרון שלו היה UFC.

ג'ון ליניקר הרבה אחרי שיאו אבל אגדה בענף עושה הרבה צרות לאהבת השם שמנצח בהחלטת שיפוט אחידה.
אהבת השם אמר אחרי הקרב שליניקר מרביץ כל כך חזק, אחרי כל מכה הוא ראה שחור. בקושי עמד על הרגע בסיום אבל הראה עליונות ברוב הקרב.

אני לא מבן בזה כלום. אבל מלמעלה היה נראה לי שכל קרב שהוכרע על ידי השופטים הוכרע לטובת המקומיים. שפוט ביתי מה שנקרא.

ההחלטות היו קלות לכל האורך. והיה את לנדו וונטה שהיה טוב מנתן לוי וניצח אותו בהחלטת שיפוט.

אפשר סקירה לטובת בור ועם הארץ בענף באיזו מסגרת היה האירוע.
מה נחשב למסגרת היוקרתית ביותר.

_________________

הארגון הכי גדול הוא ONE Championship שבו התחרה אהבת השם בהתחלה אבל הם וארגונים דומים אסרו עליו ועל רוח השם לעלות עם סממנים יהודיים ולכן החליטו שלא להתחרות בהם לבסוף. מפה זה תחום פרוץ עם הפקות מקומיות שמנסות למשוך לוחמים. יש הפקה שהם נלחמו בה בליטא וכעת מנסים להרים הפקה כזו גם מקומית בישראל. אתמול זה היה האירוע הראשון שהיה נראה מאוד מוצלח ולבטח יביא לאירוע נוסף וכנראה שאפילו עם שמות גדולים יותר.

אין מסגרות לאירועים האלה, אלו פשוט הפקות מקומיות.

אני רואה שמות כמו gnf, ufc מה זה אומר?

_________________

אלו הארגונים הגדולים בעולם. UFC הוא של קרבות MMA ואחריו ONE Championship שהוא הכי גדול באסיה ובעיקר קרבות אגרוף תאילנדי אבל לא רק.
אלו ארגונים שאם אני אקביל אותם - אז זה NBA ויורוליג. ארגונים גדולים שלא פשוט להגיע אליהם וברגע שאתה שם אתה יכול להאבק על התארים השונים במשקלים.

ב-UFC אין לנו כרגע אף ישראלי, אבל יהיה לנו בקרוב מאוד וסביר שאחד מאלה שהתחרו אתמול (עילאי ברזילאי ו/או כיבדי גורדון) יקבלו הזמנה לקרב ראשון שם.
ב-ONE Championship היו לנו, כולל אהבת השם בעצמו וגם רוח השם היה אמור להתחרות שם, אבל הם התעקשו שלא יהיה שום סממן ישראלי אז הקרבות בוטלו.

מכאן אין להם הרבה מה לעשות, אלא להישאר פעילים בעיקר במסגרות של הפקות מקומיות כמו שיש בליטא (UTMA) וכעת בישראל (GFN). אלו הפקות מקומיות, לא ליגות מוכרות עם חגורות אליפות וכו', אבל הן בסיס טוב למשוך לוחמים לקרבות טובים שיגדילו את החשיפה.

אחרי שקראתי עוד פרשנויות וראיתי את הקרב שוב, אני כן רואה אפשרות מאוד ריאלית שאם ג'ון ליניקר היה עדיין בטופ של ארגון גדול והקרב היה מתרחש בו (לא בישראל), השיפוט של הארגון היה נותן לו את הניצחון פה. זה כנראה 60-40 לאהבת השם, אבל היה צמוד משנדמה. אהבת השם רק בן 20 והכיל פה כמה פצצות שהיו מפילות יריבים מנוסים יותר. בסיבוב השלישי זה היה נראה שהוא בעיקר מנסה לשרוד בסוף.

האם נכון לומר שהרמה של כל הלוחמים שהתחרו באירוע הזה היא ממש על הגבול של הספורט החובבני והאם העובדה ש״היריב של רוח השם״ נתפס גונב מחנות יודאיקה בשוק הכרמל מחזקת את הטענה הזו?

ממש לא. ג'ון ליניקר הוא אלוף לשעבר של הארגון שמוגדר ה-2 בעולם ONE Championship וזה אחרי קריירה יפה ב-UFC. אלמיידה שהיה נגד עילאי ברזילאי, הקרב האחרון שלו היה ב-UFC שזה הארגון הכי גדול בעולם ל-MMA (הקרב שהם עשו). גם לנדו וונטה שהתחרה מול נתן לוי הוא יוצא UFC עד לפני כמה חודשים. קניונס שהיה מול כיבדי גורדון הוא גם יוצא UFC, אבל הוא סיים שם כבר לפני כ-5 שנים ולא היה לוחם בולט. המתמודד שהיה מול רוח הוא קשוח אבל זה היה יריב משמעותית פחות טוב מהשאר, גם יותר צעיר. עשה בכורה לא מזמן ב-ONE צמפיונשיפ והפסיד. היה אפשר להביא פה משהו יותר טוב.

העניין פה זו לא הרמה של מי שהביאו, הנקודה פה זה שיש א-סימטריה ברורה בין המתחרים. הישראלים הבולטים הגיעו בשיא הכושר שלהם, כולם יצאו למחנות בחו"ל חודש לפני והתייחסו לקרב הזה כמו הזדמנות שעשויה שלא לחזור לעולם. הם כמעט כולם בנקודה שיש להם לאן להתקדם (עילאי ברזילאי אישר שכמה שעות אחרי הקרב, הסוכן שלו קיבל טלפון מה-UFC). לעומת זאת, המתחרים שהם גם שמות אטרקטיביים וגם ניתן להביא אותם להפקה ללא טראק רקורד, במדינה מוקצית כמו ישראל ובזמן מלחמה - הם כאלה שהשיא מאחוריהם והם באים בעיקר בשביל הכסף. ניצחון פה לא יעשה להם כלום, גם הפסד לא יעשה להם כלום. וככה גם ההכנה של רובם הייתה נראית.

איפה ראינו את זה בא לידי ביטוי? שני הישראלים היחידים באירוע שלא היו בתוך קריירה פעילה ותחרותית הפסידו - איתי גרשון הפסיד ליריב רומני ספרדי בנוקאאוט ונתן לוי הפסיד ללנדו וונטה שעד לפני כמה חודשים הוא השתייך ל-UFC.

המבחן הגדול יהיה כבר באירוע הבא. עכשיו יש טראק רקורד להפקה. עכשיו חובת ההוכחה עליהם להעלות בלפחות רמה אחת את היריבים ובעיקר את הסטטוס קריירה של אלה שמגיעים לכאן. בעיקר בקרבות המקדימים ששם היו כמה שנראים באמת פחות בשלים לאירוע כזה. ממה שהבנתי הפורמט לא יהיה שוב ישראל נגד עולם.

עשית קצת מיש-מש. ליניקר, שהוא לוחם טוב (גם אם מעבר לשיא) הוא אלוף לשעבר בMMA , הקרב בינו לבין גורדון נערך באגרוף תאילנדי ולא בMMA. המאזן של ליניקר בתחום הזה טרם הקרב הוא שני נצחונות מול שלושה הפסדים.

הקרב היחיד שרלוונטי לענייני UFC למיניהם זה הקרב של עילאי ברזילאי. כמו כן PFL הוא ארגון בלבל גבוה יותר מ-One.

_________________
מה התועלת?

גם כיבדי גורדון מתחרה MMA ועשה קרב אגרוף תאילנדי. הציון של UFC זה בכדי להדגיש שמדובר בכאלה שהצליחו להיכנס לארגון טופ באומנות לחימה ולא מדובר בחובבנים כפי שהוא שאל.
ואם כבר מזכירים את הדעיכה של ליניקר בנוגע ל-3 הפסדים במואי טאי, אז אפשר להזכיר את זה שנפלט קודם לכן בגלל שימוש בחומרים אסורים ואז מארגון אחר בגלל המחמצות של משקל. כל 3 ההפסדים במואי טאי הם ממש לאחרונה. הפעם זה נראה שהוא הגיע יותר מוכן, אבל אכן הוא כמו השאר שאין להם לאן לשאוף, לא יסכנו את עצמם ויעשו MMA. לנדו וונטה בכלל הלך לעשות עם נתן לוי קיקובוקסינג.

ממה שה-GFN אומרים הקרב MMA של עילאי היה חד-פעמי ולא יהיה יותר. זאת אומרת שזה ארגון שהולך לקדם את עצמו על בסיס מואי טאי כפפות קטנות (בעיניי הספורט הכי מעניין עבור הצופה). השאלה איך הם הולכים למשוך לכאן באמת טופ ברמה הזאת שהם לא חתומים ב-RWS, וואן צ'מפיונשיפ וכו'. אז כנראה שאנחנו נמשיך לראות עוד כאלה שהיו ב-UFC (בולטים יותר ופחות) שבאים לפה לסכן את עצמם פחות ולעשות מואי טאי או קיקובוקסינג.

זה עוד חלק מהא-סמיטריה שדיברתי עליה שאומנם הביאו כמה מתחרים ברמה גבוהה של אומנות לחימה שגם מעבר לשיאם וגם לא תמיד מתחרים בסוג שבו התחרו רוב הקריירה. אבל זה לא ייחודי ל-GFN. אולי הקרב הראשון עם ההייפ הגדול ביותר אהבת השם לפני בערך שנה ב-UTMA (ארגון ליטאי שמארח באצטדיון הכדורסל של ז'לגיריס קובנה והוא כנראה ההשראה מאחורי ה-GFN) נגד ברטושקה שהוא לוחם MMA עם הרבה הייפ סביבו והפסיד במואי טאי. אגב זה גם ניהול קריירה נכון של אהבת השם. לקחת שמות טובים לאזור שלו ולנצח אותם.