סל ניוז

בריידן סמית׳ שהאפיל עליו בעונה שעברה נבחר בסיבוב השני ועבר משיקאגו לאינדי
ככה שהתרחיש האופטימי שלך מייצג טוב את התקרה

במשחק ההכנה/ראווה הראשון (ניצחון קליל):
מאייר עם 9 נק' ו-2 אס' ב-20 דק'

דייויד מוזס עשה קפיצת דרך ענקית בשנה האחרונה מכל בחינה אפשרית -- גוף, אתלטיות, תנועה, והבנת משחק -- וזה בא לידי ביטוי באליפות אירופה לנוער, שבה הוא סיים שני בנקודות (23 למשחק, טיפה אחרי סטפן יוקסימוביץ' הסלובני, שהוא כישרון נבא ברור) באחוזים טובים (כולל 40% משלוש ב-4.5 זריקות למשחק ו-82% מהקו), ראשון בריבאונדים (11 למשחק), שביעי בחסימות (2 למשחק) וראשון במדד היעילות. למרות זאת הוא לא מופיע כמעט בשום תחזית דראפט ומדורג בד"כ מחוץ לעשירייה הראשונה באירופה בשנתון שלו. אולי אני פרובינציאלי, אבל לדעתי זה הולך להשתנות בקרוב.

אופטימי: מוזס משחק בחמישייה של פלורידה אטלנטיק מהרגע הראשון, מקבל הרבה דקות לערב, קולע, לוקח ריבאונדים, ומייצר באז דראפט. פלורידה היא קבוצה לא רעה ומוזס הכוכב שלה. עד סוף השנה הוא ממשיך בקו השיפור הנהדר ביכולת שלו, מתחזק עוד, משפר את ההגנה והסיומת בטבעת, ונבחר בסיבוב הראשון על ידי פורטלנד, שהתייאשה מהסיני.

פסימי: מוזס לא מספיק חזק עדיין למכללות ומתקשה מול הסנטרים האמריקאים החזקים והאתלטיים, גם התקפית, אבל בעיקר הגנתית, כשהם מזיזים אותו מהדרך ועושים עליו סלים קלים. הדקות מתקצרות ככל שהזמן עובר והוא מסיים עונת רוקי מאכזבת עם הרבה עבודה לקראת הקיץ.

ריאלי: התסריט האופטימי כנראה ורוד מדי, בעיקר בגלל הצורך להתחזק ולשפר את ההגנה, אבל אני כן חושב שמוזס הולך להיות הסנטר הפותח של הינשופים ולשחק הרבה, כי המתחרים שלו על העמדה הם סנטר ניגרי וסנטר קנדי מוגבלים מאוד, שרחוקים מהכישרון שלו ולא הראו עד עכשיו שום דבר במכללות. יהיו לו הרבה הזדמנויות להראות את הכישרון שלו, והוא גם יעשה את זה. ועדיין, לא יזיק לו לדעתי להישאר שנתיים שלוש במכללות ולהגיע מוכן יותר ל-נבא (אם הוא ממשיך בקו השיפור), כשחקן שגם מקבל הזדמנויות.

מוזס במשחק האימון הראשון של פלורידה אטלנטיק (ניצחון 87-76 מול קייזר): 6 דק', 3 נק' ו-3 ריב'

אני בספק אם התסריט האופטימי שלך הוא בכיוון האפשרי. פלורידה אטלנטיק באופן היסטורי קבוצה לא משמעותית. היא משחקת בקונפרנס קצת מעל רמת מיד מייג'ור, אבל שבשנתיים האחרונות שלח רק את אלופת טורניר הקונפרנס לטורניר המכללות. הפרופיל של פלורידה אטלנטיק קפץ למעלה בעיקר בשל המאמן הקודם, אחד דאסטי מיי שהמשיך למישיגן ועכשיו קפץ לאן.בי.איי. ב-2 העונות מאז שעזב פלורידה חזרה להיות קבוצה בינונית בקונפרנס שלה.
בפרופיל כזה, גם עונה מצויינת של מוזס בפלורידה אטלנטיק נותנת סיכוי קטנטן לסיבוב ראשון בדראפט. אתה יכול לשנות את התסריט האופטימי ל - מוזס מסיים עונה מצויינת בפלורידה אטלנטיק ואת העונה הבאה הוא פותח במכללת פלורידה, שבדיוק זכתה בטורניר המכללות, עם שכר פי 5 ממה שהוא קיבל בפלורידה אטלנטיק

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

שון אבייב היה כנראה הישראלי הכי מאכזב במכללות בשנה שעברה ביחס לציפיות. אחרי שכיכב בתיכון, היה סביבו קצת באז של וואן אנד דאן לפני העונה, אבל מהר מאוד זה התברר כמופרך, כשהוא התקשה מאוד לעשות את המעבר מכוכב תיכונים לעולם המכללות. אבייב היה אמור להיות אינסטנט אופנס, אבל בסינסינטי הוא היה הכל חוץ מזה, עם אחוזים נמוכים מכל הטווחים. ומכיוון שכרגע הוא לא נותן יותר מדי דברים אחרים, זה עלה לו בסופו של דבר במקום ברוטציה. בקיץ הוא עבר לפלורידה סטייט, מכללה אפילו יותר גדולה, לפחות מבחינת השם, ויקווה להתניע מחדש.

אופטימי: אבייב הוא קלעי טבעי וסקורר ועם מאמן שנותן לו ביטחון הוא פורח. הגוף התחזק בקיץ, הקליעה משלוש נכנסת, הוא מראה גם דברים אחרים וההגנה משתפרת. 15 נק' באחוזים טובים ו-3 אסיסטים למשחק מחזירים אותו לדיבור על פוטנציאל נבא.

פסימי: מה שראינו בסינסינטי זה מה שהוא ברמות הללו. הוא ממשיך להיות חד מימדי, לא יעיל וחור הגנתי וגם פלורידה סטייט מאבדת אמון. בקיץ הבא הוא עובר למכללה קטנה, קולע הרבה ומגיע אח"כ לשחק בישראל. מבחינת הנבחרת, זה דווקא תסריט אופטימי, אלא אם כן הוא נתקע במקום והופך להיות ללא רלוונטי כי הוא פשוט לא מספיק טוב.

ריאלי: כנראה שאיפה שהוא באמצע. אני כן חושב שיש כאן מספיק כישרון כדי להפוך לשחקן משמעותי ברמה הגבוהה של המכללות. בכלל לא בטוח שזה מספיק גם לנבא (כנראה שלא), אבל נקווה לראות גדילה כשחקן מבחינה פיזית, אבל בעיקר מבחינת הגיוון במשחק והמחוייבות ההגנתית. גארדים/פורוורדים בגובה 2.03 עם קליעה זה לא מצרך נפוץ בכדורסל הישראלי.

שון אבאייב נראה טוב (לפחות סטטיסטית) בניצחון של פלורידה סטייט על LSU במשחק הכנה (89-87): 26 נק' ב-28 דק', 8/16 מהשדה, כולל 5 שלשות וגם 5 אס'.
ב-LSU "משחק" גלעד לוי, שכמובן לא קיבל שנייה במשחק הזה. בהיותו בן 24 ואם נוריד 3 שנים של צבא, אז להבנתי יש לו רק את השנה הזו לשחק במכללות, או אולי מקסימום עוד שנה אחת. אז לא כזה ברורה לי ההחלטה לשחק שם, מצד שני הצדדים. לדעתי הוא אפילו לא משחק שם ב-5על5 באימון.

אני מניח שמהצד של גלעד לוי ההחלטה היא שגם אם המשכורת ב - LSU שקולה לכסף שהוא מקבל בליגה הארצית, לפחות יש פה שנה הרפתקה בארה"ב על חשבון האוניברסיטה. מהצד של LSU קצת פחות ברור, אבל אולי לקבל שחקן בוגר עם סייז לא סטנדרטי, כנראה בכסף לא גדול. יצליח? יופי. לא יצליח? לא נורא.

_________________
"You can see my knowledge of [Dwyane Wade's] game- we were able to limit him to his season high points of 32,"

סטן ואן גנדי

אבייב נראה טוב במשחקי הטרום עונה גם בסינסינטי ואז שקע, אז נקווה שהפעם זה ייראה אחרת.

לוי בקושי שיחק גם בליגה השנייה בספרד, אז נראה לי שעדיף לא לשחק בשביל יותר כסף.

עוד כמה במכללות לפני שמתחילים עונה בעוד שלושה ימים:

אלון מיכאלי עם שנת רוקי לא רעה. לא כיכב ולא תמיד היה יציב, אבל לפחות קיבל דקות והזדמנויות.
אופטימי: תופס מקום בכיר ברוטציה של סיינט לואיס ואפילו פותח. מגיע לספרות כפולות בממוצע הנקודות וממשיך להתפתח עם מבט לנבחרת הבוגרת.
פסימי: לא מצליח לתפוס מקום מרכזי ברוטציה ומקבל מעט דקות. חוזר לישראל בסוף השנה והופך לשחקן ליגת על בינוני עד שולי.
ריאלי: סיינט לואיס יהיו קבוצה טובה והסנטר הכוכב רובי אבילה חוזר ברגע האחרון לעוד שנה, אז לא חושב שמיכאלי יהפוך לשחקן חמישייה. עדיין יש לו מספיק כישרון כדי לקבל דקות ולהיות שותף לריצה אפשרית.

עופרי נווה היה אולי הישראלי הכי יציב ותורם במכללות חוץ משארפ (11 נק' ו-6 ריב' למשחק), אבל עשה את זה בקבוצה קטנה יחסית. הוא ממשיך במכללה קטנה, אבל אחרת ונקווה לעוד התקדמות.
אופטימי: ממשיך להתקדם בצד ההתקפי, ובעיקר משפר את הקליעה (פחות מ-30% משלוש בשנתיים שלו במכללות). נראה כמו פוטנציאל מעניין לבוגרת.
פסימי: הקליעה ממשיכה לא ליפול וגם התחומים האחרים לא מתקדמים. לא נראה שיש שם שום דבר מיוחד.
ריאלי: עוד שנה מאותו הסוג נראה כמו משהו ריאלי, אולי עם קצת התקדמות ונקווה שגם הקליעה תתחיל להיכנס.

יואב ברמן הוא עוד אחד שרשם סטטיסטיקות יפות יחסית (12 נק', 4 ריב', 3.5 אס') בקבוצה חלשה יחסית ועבר הקיץ לקבוצת מיד מייג'ור (דוקיין מהקונפרנס של סיינט לואיס).
אופטימי: מקבל דקות משמעותיות ושומר על תפוקה כמו בעונה שעברה. חוזר לקלוע כמו לפני שנתיים (40% משלוש) ולא כמו לפני שנה (30%). מראה פוטנציאל מעניין לקראת החזרה לליגת העל הישראלית
פסימי: הרמה גדולה עליו והוא נדחק מהרוטציה או מקבל מקום שולי יחסית.
ריאלי: איפשהו באמצע? אם הקליעה נכנסת, הוא שווה דקות משמעותיות גם בקבוצת מיד מייג'ר.

לסיום:

יואב ויטלם אחרי שנת פריצה בבאר שבע (12 נק', 5 אס' ו-2 חט' למשחק) מגיע למכללות לרמת המיד מייג'ור עם סן פרנסיסקו.
אופטימי: ויטלם משתלט על עמדת הרכז הראשון ומספק נקודות ואסיסטים בדרך לקריירת מכללות יפה.
פסימי: כמו בורג, דברת וציפר -- כולם הגיעו למכללות עם סטטיסטיקות של דו ספרתי בליגת העל -- גם ויטלם מתקשה מול האתלטיות האמריקאית, נאבד בקצה הרוטציה וחוזר שנה הבאה לישראל עם הזנב בין הרגליים.
ריאלי: נדמה לי שויטלם עשה בחירת מכללה יותר נבונה מהשחקנים מהרשימה שלמעלה ולכן יש יותר סיכוי שזה יצליח. שום דבר לא מובטח ואני קצת אתפלא אם הוא משתלט על עמדת הרכז הראשון כבר רוקי, אבל זה גם לא תסריט מופרך ואני כן חושב שהוא הולך לקבל דקות סדירות.

אורן סהר הוא כנראה האח הכי מוכשר במשפחה ומגיע למכללות אחרי אליפות העולם עד גיל 19 בשנה שעברה עם כמעט 18 נקודות למשחק (מקום שישי באליפות ויותר מאיי ג'יי דיבאנסה). באליפות העתודה בקיץ זה היה קצת פחות מרשים, אבל יש שם כישרון.
אופטימי: בחירת קבוצה טובה עם פפרדיין מבטיחה לסהר לא מעט דקות ולקראת סוף העונה הוא אפילו נכנס לחמישייה. בקיץ מגיע עניין ממכללות היי מייג'ור.
פסימי: כמו רוב הרוקיז, סהר בקושי מקבל דקות משחק ומסיים עונה מאכזבת.
ריאלי: יש שם מספיק כישרון כדי לקבל הזדמנויות ונקווה שהוא גם ייקח אותן ויראה את יכולת הקליעה, הייצור והמסירה שראינו ניצוצות ממנה באליפות העולם ועם מכבי בעונה שעברה. הוא מגיע בגיל טוב ולא חסר לו ביטחון.

אביב ארונוב מגיע אחרי אליפות אירופה לנוער די מרשימה (שני משחקי 30 פלוס בק טו בק) וכבר כתבתי שאני יותר גבוה לגביו מהקונצנזוס בסל ניוז.
אופטימי: משתלב יפה באיסטרן מישיגן מהרגע הראשון -- קולע, מוסר וממשיך בקו ההתקדמות מאז המעבר לצפון אמריקה.
פסימי: כמו סהר.
ריאלי: נראה לי שפחות סביר שיתפוס מקום מרכזי ברוטציה מאשר סהר, בעיקר בגלל הגיל הצעיר והיעדר הניסיון ברמות גבוהות יותר. יש חתיכת קפיצה ברמה מהתיכון למכללות ורוב השחקנים מתקשים מאוד בשנה הראשונה שלהם אם הם לא כוכבים. אבל הוא כן מוכשר ולא ביישן, ואיסטרן מישיגן זה לא איזה פאוור האוס, אז אולי בכל זאת?

ג'ול כראם לא השאיר עד עכשיו חותם לא במכללות ולא עם הנבחרות הצעירות.
אופטימי: השנה סוף סוף הדברים מתחילים להתחבר ויש ניצוצות של הגבוה שהוא יכול להיות כשהוא מקבל דקות משחק סדירות עם סוני בינגהמטון.
פסימי: מה שראינו עד עכשיו זה מה יש, בעיקר כי אין מספיק שיפור מנטאלי וגופני. עוד שנה בלי דקות כמעט בדרך לקריירה בליגה הלאומית.
ריאלי: אני עדיין הופינג אגיינסט אול הופ. גבוהים מתפתחים לאט יותר וכשממצמצים חזק עדיין רואים חלק מהכישרון שנצץ בנוער. חושב שהוא יכול להתחיל לשחק יותר דקות ולהראות שיש שם משהו. אבל אולי זה התסריט האופטימי בכלל? הריאלי כנראה הוא מור אוף דה סיים.


הסופומורים: אור אשכנזי (ליפסקומב), אייל הראל (איידהו סטייט), אבנר דרור (הארוורד), אור פראן (מרסיהרסט), ארז פוראן (נורת'רן אריזונה), ורועי אוסלקה (ליטל רוק)
אופטימי: מצליחים להיכנס לרוטציה ולקבל דקות קבועות
פסימי: לא מצליחים.
ריאלי: רובם לא מספיק מוכשרים לדקות סדירות גם במכללות בינוניות עד חלשות. דרור לפחות הולך לקבל יופי של תואר אקדמי. אולי אחד מהאחרים (הראל? פראן?) גם יהפוך לשחקן רוטציה.


רובם מתחילים בשני בלילה. נעקוב.

נראה לי ששכחת מדולינסקי.

נכון. דולינסקי ישחק בסוף בסיטון הול, לא בטולסה. לא בטוח למה. הרמה גבוהה יותר בליגת הביג איסט, אבל זו קבוצה שיש לה כבר שניים או שלושה פאוור פורוורדים עם ניסיון במכללות ובקבוצה. לא כוכבים גדולים עד עכשיו, אבל במכללות יש נטייה להיררכיה ברורה וחשיבות גדולה לותק.
אופטימי: התקדמות ביכולות, ריווח חשוב של המשחק, ודקות סדירות.
פסימי: לא מקבל דקות מאחורי השחקנים הותיקים יותר.
ריאלי: אולי התרחיש הפסימי? נקווה שלא.