|
לגבי הגרף, הוא כמובן חסר, כי אין בו עדיין את החוזה החדש שג'יי דאב עומד לחתום. יש גם חוסר ודאות מובנה בחוזים החדשים של צ'ט וג'יי דאב (לא בזה של שיי) -- הם יכולים לעלות מ-25% ל-30% מהתקרה אם הם נבחרים לאול נבא או לשחקן ההגנה של השנה. אם זה קורה עם שניהם, מדובר על סביבות ה-15 מיליון דולר הפרש, שזה כמובן משמעותי לתכנון קדימה.
אבל אפילו בהנחה של הוורסט קייס סנריו מבחינת הת'אנדר מבחינה תקציבית (גם צ'ט וגם ג'יי דאב עם חוזים של 30% מהתקרה), לא צריך להיכנס לפאניקה. הנה איך שאני רואה את הדברים:
* בשנה הקרובה (2025-26) הת'אנדר יהיו מתחת לתקרת המס. זה כמובן חשוב בהתחשב בקנסות והמגבלות על "ריפיט אופנדרס". הם אלופים שלא הולכים לשלם מס בשנה הבאה, שזה אחלה של התחלה. * בשנה שאחרי (2026-27) החוזים של צ'ט וג'יי דאב ייכנסו לתוקף ושניהם הולכים להרוויח זמנית יותר משיי. זו השנה שבה צריך להתחיל לשקול כל חוזה יותר בזהירות. כמובן שהחוזה שהכי טבעי לחשוב עליו קודם כל הוא זה של הרטנשטיין (אופציית קבוצה). הת'אנדר יכולים לנסות להחתים אותו על חוזה חדש נמוך יותר או לשחרר אותו לטובת אופצייה זולה יותר. בכל מקרה, הם לא אמורים להתקרב עדיין לסקונד אייפרון. * ב-2027-28 החוזה של שיי נכנס לתוקף. וכאן צריך לחשוב עוד. למשל, ויתור על אחד מבין קארוסו (יהיה בן 33 ואמנם חתום על חוזה ארוך יותר, אבל תמיד אפשר להעביר הלאה), דורט או וואלאס (שניהם בלי חוזים עדיין) אמור להספיק כדי לא לעבור את האייפרון השני. * בשנים שאחרי יש כבר יותר מדי משתנים, אז כבר אין מה לנבא.
אבל כמה נקודות כלליות שכדאי לשקול:
1. אפילו עם החוזים החדשים לשלושת הגדולים, הת'אנדר לא יהיו חייבים לעבור את הסקונד אייפרון ולא יצטרכו לוותר על יותר מאחד או שניים משחקני הרוטציה שלהם כדי להמנע מלהגיע לשם. 2. יש להם המון גמישות בהחלטות הללו. נניח אם מחליטים שקארוסו, דורט וואלאס כולם קריטיים, אפשר גם להעביר חוזים אחרים -- למשל של ג'ו או וויגינס כדי להישאר עדיין מתחת לסינר השני. בנוסף, רוב החוזים שלהם הם עם אופציית קבוצה (הרטנשטיין, דורט, וויגינס, ג'ו, ג'יי וויל, קנריק). אז יש גמישות אם אפשרות לא לחדש או לחתום על חוזה חדש נוח אם אפשר. רוב החוזים גם שטוחים (דורט, קנריק) או יורדים (ג'ו, וויגינס), מה שהופך אותם לעוד יותר נוחים עבור הת'אנדר או במקרה שצריך להיפטר מהם. 3. אוסף בחירות הדראפט יכול להקל על השכר אם בוחרים להשתמש בהן ופוגעים בשחקנים מועילים על חוזים זולים. אבל הן גם יכולות לעזור להיפטר מחוזה לא רצוי (למשל קארוסו אם יש ירידה משמעותית) או לרכוש שחקן עם חוזה נוח במיוחד (אהמ.. אבדיה) כתחליף. 4. כדאי לזכור שהסקנד אייפרון, עם כל הטרור שהוא מטיל על קבוצות, הוא עדיין בסף הכל בדיוק זה -- סקנד אייפרון ולא תקרת שכר קשיחה. נניח למשל שהת'אנדר מגיעים לקיץ 28 אחרי שלוש אליפויות בארבע שנים עם השלד הנוכחי. ואז צריך או לשחרר שחקן רוטציה מרכזי או להמשיך איתו ולעבור את הסינר השני, זה הרי לא יהיה סוף העולם לעשות את זה. בעלים של קבוצה כל כך מצליחה (בתיאוריה) צריך להיות מוכן לשלם קנסות מוגברים אפילו אם לא חשוב לו באופן אישי לזכות בעוד תארים ואפילו אם השיקול הוא רק כלכלי, בגלל הערך שזה מוסיף לקבוצה לטווח הארוך. 5. עבור קבוצה כמו הת'אנדר, גם החסרונות האחרים של לעבור את הסינר השני לא צריכים להיות קריטיים. קודם כל, המגבלות על טריידים והחתמות הרבה פחות משמעותיים לקבוצה שיש לה כבר פחות או יותר את כל מה שהיא צריכה מאשר לקבוצה כמו פיניקס נגיד. מעבר לזה, צריך להיות שם 3 שנים רצוף כדי שיהיו לזה השלכות על בחירת הדראפט של 6 שנים אח"כ. ואפילו אז, מה שקורה לבחירה זה שהיא יורדת אוטומטית לסוף הסיבוב הראשון. נראה לי כמו מחיר ארוך טווח ששווה לשלם אם יש לך קבוצה אלופה ביד. 6. משהו שלא כל כך מדברים עליו -- אם התקרה תעלה כל שנה ב-10% כמו שלא מעט צופים (אבל לא יקרה ב-2026-27, אז צריך להיות זהירים), המשקל של חוזי המקסימום, וגם של החוזים ארוכי הטווח האחרים יורד באופן הדרגתי. החוזים של שיי, צ'ט וג'יי דאב הם עם העלייה המקסימלית המותרת של 8% לשנה (לפחות זה של שיי, אני עדיין לא בטוח לגבי שני האחרים). אם התקרה אכן עולה ב-10%, אז בעצם כל שנה שיי מקבל פחות ממנה. הוא מתחיל ב-35% ומסיים ב-31%. בקיצור, לאורך זמן החוזים ארוכי הטווח אמורים להשתלם לקבוצה (למי שתהה מה הדחיפות לחתום עליהם), כי הם צפויים לתפוס חלק קטן יותר מהתקרה (והאייפרונים) כל שנה ולהשאיר לקבוצה יותר גמישות בכל הנוגע לחוזים האחרים.
טוב, זו הייתה קצת חפירה. אבל השורה התחתונה בעיני היא שהת'אנדר לגמרי יכולים לשמור על השלד המרכזי מסביב לשלושת הגדולים בשנים הבאות, גם אם פה ושם הם יצטרכו לקבל החלטה לגבי שחקן ספציפי זה או אחר (או שאולי אפילו לא זה אם הם מוכנים באיזשהו שלב להיות מעל לסקונד אייפרון לכמה שנים).
|