סל ניוז

אמנם עוד רחוק, אבל כדאי כבר עכשיו לפעול כדי להגיע לסגל אופטימלי לחלון הקרוב.
מצבינו הוא כזה-

הכוכבים הראשיים:

אבדיה
שרף
וולף/קרינגטון (- שמתי ביחד, בגלל שרק מתאזרח אחד אפשרי)
סורקין
מדר

כוכבי משנה:

גינת
יעקב
בלאט
זוסמן
לביא
ליף

שחקני רוטציה אופציונאלייים:

טימור
פלטין
בורג
הובר
שגב
זלמנסון
בלייזר
מאייר
דולינסקי
מנקו
אריאל

אנחנו צריכים לדאוג להגיע למצב שבו 4 הכוכבים הבכירים מגיעים + מתאזרח + מיצוי של לפחות 80% מהכישרון של שאר הסגל.
יש אמנם סיכוי לשני הפסדים גם בסגל כזה, ואמנם המאמן של הנבחרת לא אידאלי,
אבל אני עדיין חושב שאם נגיע בסגל כזה, אנחנו נהיה פייבוריטים מול הקרואטים, ואולי אפילו נוכל לתת פייט אמתי לגרמניה.

בטווח הארוך נצטרך גם להחליף מאמן וגם למצות את הסגל. אני חושב ששארפ גם צריך להיות שם.
אבל בטווח הקצר, חלון עם מעט מאד הכנה לפני, דווקא הייתי מנסה ללכת על הבסיס של הסגל של אליפות אירופה. זה אומר ששארפ, ליף (שלדעתי בכל מקרה לא יגיע כי מתאושש מפציעה) ווולף (שגם לדעתי לא יגיע) לא יהיו חלק מהסגל. רוב השדרוג והיתרון הפוטנציאלי הוא אבדיה.
יש שאלה לגבי הרכז - מדר היה הרכז הראשון, אבל אני חושב שבלאט נותן עונה הרבה יותר טובה. חתיכת כאב ראש לשלב ביניהם, ולכן אני מקווה ששרף יגיע והוא יקבל את המפתחות. הוא לא היה באליפות אירופה אבל כן כבר שיחק עם הנבחרת במוקדמות. אני לא סגור על הלו"ז שלו בסוף עונת רוקי ואם יתאפשר לו להגיע.

הסגל שהייתי לוקח:
חמישייה: שרף, זוסמן, אבדיה, גינת, סורקין
מחליפים: יעקב, אחד מבין בלאט / מדר (חתיכת מוקש), קרינגטון, לביא, פלטין, שגב ועוד אחד מבין זלמנסון או בלייזר.

בטווח הארוך, לדעתי החמישייה צריכה להיות: שרף, מאייר (משלים אותו טוב), אבדיה, וולף, סורקין ואז אני מצרף את ליף ושארפ מהספסל. וכאמור חייבים מאמן אחר - ואני לא מבין איך זה יכול להיות מישהו שהוא לא עודד קטש.

נק' חשובה לזכור היא כושר של שחקנים ומידת הצלחה שלהם בעבר במסגרת של הנבחרת.
בחלון הקודם שהיה מול גרמניה וקרואטיה שיחקנו לא רק בלי שחקני המנש אלא גם בלי מדר, גינת ויעקב,
שלושתם שחקנים שהראו יכול גבוהה בנבחרת תחת בית הלחמי.
לכן אם שלושתם מגיעים, זה אבדיה שהוא כמובן הרבה מעל כולם + עוד 4 שחקנים בכירים שאפשר לצפות מהם לתפוקה גבוהה בנבחרת.
סורקין וקרינגטון בעונה פנטסטית, וגם נתנו תפוקה טובה בנבחרת לאורך השנים.
זוסמן, לביא ובלאט בכירים מאוד, אבל שלושתם לא נתנו כבר הרבה מאוד זמן, או אף פעם, תפוקה גבוהה.
עכ"פ, שלושתם בעונה טובה, ובכירים מספיק, וזוסמן ולביא צריכים להיות בסגל.
לגבי בלאט, בית הלחמי פחות מסתדר איתו מאשר עם מדר, אז אם זה אחד מהשניים, זה צריך להיות מדר.
זה יוצא 9-10 שחקני רוטציה בכירים.
אני הייתי מצרף אליהם את שגב, בשביל ההאסל והריבאונד, ועוד שניים מבין הובר/טימור, דולינסקי ופלטין וסוגר ככה את הסגל לחלון.

במידה ואפשרי, אני כן הייתי מביא את וולף וליף, כי עיקר הבעיה של הנבחרת הזו היא בצבע, ושחקנים בכישרון וסייז כזה זה משהו שאתה לא מוותר עליו.
אבל נראה לי שלפחות כרגע זה יותר תיאורטי.

המשחקים עוד 3 חודשים.
כמדומני שליף ולביא כבר בספק מסוים (או יותר גרוע מכך) עקב הפציעות שלהם. גם גינת עוד צריך להוכיח שהוא חוזר לכושר וכו'.
באליפות אירופה בקיץ האחרון עוד שיחק נמרוד לוי, שגם הוא כבר לא רלוונטי...
כל זה מתנקז סביב עמדה 4 (ואם אבדיה "עובר ל-4", אז יש לנו קצת בעיה ב-3 וכו'...).

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

לא הייתי מודע לחומרת הפציעה של ליף, נקווה שלפחות את גינת נרוויח הפעם, יש לו מגפיק זמן להיכנס לכושר.
אם נוכל להרוויח גם את לביא זה יהיה טוב, אבל כאמור, בכל מקרה עד היום הוא טרם הצליח לבוא לידי ביטוי משמעותי בנבחרת.
יש גם את חנוכי, שלא הזכרתי, בלייזר, ובעיקר את דולינסקי.
אם גינת יהיה כשיר באופן מלא, אנחנו נצטרך בכל מקרה רק 15 דק' בערך מהמחליפים.
נקווה שזה מה שיקרה.

דל"פ - הייתי מעדיף ששרף לא יגיע לאף אחד מהחלונות בקיץ ויעבוד על עצמו בקיץ(בעיקר על הקליעה כמובן) , הקליעה זה ההבדל אצלו בין להיות שחקן נבא גבולי לשחקן נבא לגיטימי, נרוויח הרבה יותר לשנים קדימה אם זה יקרה.בכל מקרה זה שינוי מאוד משמעותי בהיררכיה ששרף יהפוך להיות השחקן השני הכי משמעותי בסגל מלא.
לא ברורה לי האופטימיות , צריך לנצח כמות משחקים קיצונית , כל זה בלי ביתיות וכשראינו את היכולת בסופו של דבר בסגל יחסית דומה באליפות אירופה , יכולת כזאת ממש לא תשיג את כמות הניצחונות הרצויה.
לדעתי חשוב לייצר תשתית של שחקנים שיהיו פה שנים קדימה ואם בטעות גם נעלה אז בכלל מעולה, בדגש על לביא ויעקב, לא הייתי אומר שלביא לא הצליח להשתלב., הוא בסך הכל היה מספר חלונות בודדים בנבחרת מאחר ועונת הפריצה שלו הייתה שנה שעברה, החלון של קפריסין לא משמעותי, ובאליפות אירופה הוא אפילו לא היה ,בסגל הסופי(באופן הזוי מנקו הועדף על פניו), בעיקר לא קיבל הזדמנויות, כמו שמכבי לא קיבל עד שקיבל בלית ברירה ואז הוכיח את עצמו.
על וולף בכלל לא הייתי בונה, הוא מתאזרח וכרגע מעדיפים את קרינגטון בגלל הזמינות לחלונות.

מדר וגינת בהחלט הראו יכולת גבוהה בנבחרת, אבל זה לא המצב עם נועם יעקב. ברור שהוא עדיין צעיר, אבל בקיץ הוא נופה לפני אליפות אירופה, ובמשחקים מול קפריסין הוא היה בסדר, בטח לא היכולת שמצפים ממנו לאור הפטנציאל והעונה המדהימה שהוא נותן (בשני המשחקים האחרונים בליגה הוא נתן 25+12 ו-20+6+6).
ביחס לאליפות אירופה, מי שצריך קצת להדאיג זה גינת ומדר שמסיבות שונות נותנים עונה די חלשה. צריך לקוות שהם יתאוששו בחלון בקיץ.
מצד שני שלושה שחקנים שלא היו בקיץ ונותנים עד עכשיו עונה טובה מאד זה יעקב, בלאט וגור לביא. הנבחרת עדיין לא נהנתה מהיכולת שלהם (במקרה של בלאט - בשנים האחרונות) וזה בהחלט שדרוג פוטנציאלי משמעותי.

אני דווקא מאד מקווה ששרף יבוא. החלון הוא קצר (2 משחקים בתחילת יולי) והם קריטיים לשמירת הסיכוי שלנו לעלות למונדובסקט. יהיה לו את כל שאר הקיץ כדי לעבוד על הקליעה.
צריך לזכור שאליפות אירופה עכשיו היא כל 4 שנים, אז אם רוצים לראות את הנבחרת בסגל מלא זה או פעם ב-4 שנים או לעשות גם מונדובסקט, אליפות שהיא גם תהיה מקפצה להרבה מאד שחקנים כולל שרף ואבדיה.
אני כן חושב שאפשר להיות אופטימיים אם הנבחרת מגיעה בסגל מלא. כאמור, אפשר לצפות לשדרוג משמעותי ביחס לאליפות אירופה - קודם כל אבדיה שחקן יותר בכיר וסחב קבוצה במשך שנה שלמה. זה משמעותי כי כספי היה צריך לעבור מתפקיד של רול פלייר לתפקיד של מוביל קבוצה בנבחרת. המעמד של אבדיה בנבחרת דומה למעמד שלנו בפורטלנד. דבר שני, בן שרף אם מתייצב זה שדרוג עצום. דבר שלישי, אני מקווה ששחקנים כמו יעקב, בלאט ולביא יהיו משמעותיים יותר. אני גם חושב שסורקין השתפר עוד יותר ביחס לקיץ הקודם. בסוף ביורובסקט הנבחרת התבססה על כמות קטנה של שחקנים (בעיקר מדר, אבדיה, סורקין וגינת עם קצת זוסמן וקרינגטון). תוספת של שחקן כמו שרף שיהיה השחקן ה-2 בהיררכיה פלוס שלושה שחקנים כמו בלאט, יעקב ולביא, מביא אותנו לסגל הרבה יותר עמוק ואיכותי מאשר היה לנו ביורובסקט. המטרה צריכה להיות 2 נצחונות בחלון הקרוב ועוד 1-2 נצחונות בחלון של סוף אוגוסט.

החלון אמנם קצר(מעבר לזה שיש חלון נוסף גם באוגוסט) אבל זה גם כל תקופת האימונים, זה תקופה ארוכה שכדאי שיעבוד על היכולות שלו.
כשמפרקים את הנבחרת לרמה האינדיבידואלית אז כן המבצ לא רע, אבל בפועל, לאורך כל השנים האחרונות(למעט התקופה של קטש לדעתי) הנבחרת הייתה פחות טובה מסך חלקיה. אתה אומר שאבדיה השתפר העונה, אני מסכים(למרות שיש ירידה מאז הפציעה ) אבל גם באליפות אירופה הוא היה רמה מעל השאר ועדיין לא הצלחנו לנצח נבחרת כמו פולין עם סך הכל שחקן יורוליג אחד ונבחרת כמו סלובניה שחוץ מדונציץ הסגל שלה היה מאוד מאוד חלש.אז לצד התוספות של לביא(האם כשיר, בלי קשר נראה שבית הלחמי לא הכי אוהב אותו) בלאט ויעקב, יש ירידה ברמה של מדר(דיי דרסטית) ושל גינת.
וכל זה כשיריבות פשוט ליגה אחרת ממה שפגשנו באליפות אירופה, גרמניה בסגל מלא הרבה יותר טובה מאיתנו, קרואטיה בסגל מלא ולטביה יותר טובות מסלובניה ופולין של אליפות אירופה, וכמובן שוב פולין שלאחרונה אנחנו מפסידים לה לא מעט.וכל זה כמובן ללא ביתיות.לדעתי פשוט אין סיכוי שננצח 3 מתוך 4 המשחקים קרובים.

אני אזכיר שהנבחרת שימשה בעבר חלק מהכוכבים לחזור לתודעה, זכור במיוחד גרין.
זה נראה שזו הדינמיקה גם עם מדר, ובניגוד לאליפות אירופה הוא גם צפוי להיות בריא.
גינת דווקא נתן תוצרת אפילו ברמת יורוליג השנה לפני שנפצע, אז אם הוא חוזר לכושר אני לא צופה בעיות גם כאן.
קרינגטון וסורקין בעונה נהדרת, אני מקווה שסורקין יתרום לפחות כמו באליפות אירופה וקרינגטון כמו בחלונות לפחות.
יעקב הראה יכולת גבוהה בנבחרת יותר מבקבוצות שלו בכמה חלונות בעבר, לכן אני צופה שישתלב טוב,
החלונות מול קפריסין זה בעיני מדגם פחות מייצג שלו
אבדיה צפוי רק להשתפר ביכולת ההובלה, רק שיבוא בריא.
אני חושב שחשוב ששרף יבוא לחלון, גם בגלל הקריטיות שלו למוקדמות האלה וגם כדי שיהיה לו ניסיון עם שאר הסגל.
הקיץ ארוך, ויהיה לו הרבה זמן לעבוד על הקליעה, שזה באמת קריטי לקרירה שלו.
אני גם מצפה שהנבחרת תבוא לקראתו ולקראת דני ככל האפשר בזמני התייצבות וכד'.
לביא בספק, אבל הוא גם שחקן מאוד ייחודי שצריך לדעת איך להשתמש בו, אני מייחס את חוסר ההשתלבות שלו בנבחרת לזה.
בלאט שחקן איכותי, אבל אני לא בטוח שבית הלחמי יודע איך לעבוד איתו, כנ"ל זוסמן, אז מהם אין לי הרבה ציפיות.

אני בעיקר חושש מהחיסרון בצבע, יש לנו גם חיסרון בסייז וגם חיסרון בקשיחות. לכן, אם וולף רוצה לבוא, אני קופץ על זה בכל הכוח.
מה שבטוח, סורקין יהיה חייב לשחק הגנה הרבה יותר טובה בחלון הזה.
מבחינת כישרון התקפי, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו 20 דק ולא 30 דק' שלו.
אבל אם הוא יהיה רך בהגנה, יהיה לנו קשה מאוד.

הנקודה הכי בעייתית היא באמת שעד עכשו הנבחרת נראית כשלם שקטן מסך חלקיו.
חובת ההוכחה על בית הלחמי בקטע הזה.

דל"פ מעניין.
אני אוסיף שיש פה איזה מתח מובנה בין הצלחת שחקנים ישראלים ב-NBA (או אפילו כמה שנות מכללות טובות, ואז פוטנציאלית NBA - אולי נגיע גם לשם במציאות החדשה, מאייר למשל) לבין תרומה לנבחרת ישראל. בסוף מי שעושה קריירה ארוכה מעבר לים - יתרום כנראה פחות לנבחרת (שלא באשמתו כמובן) מאשר "שחקני יורוליג". אפשר לשם הדוגמא לבדוק את התרומה המצטברת של כספי לנבחרת, לעומת אליהו, הלפרין, מקל ושות'.
עובדתית, אנחנו לא מצליחים לעלות לאליפות עולם ואולימפיאדה (כעת בין היתר בגלל אותם חלונות אמצע העונה), ולכן אם תרומת כל שחקן NBA היא להגיע לנבחרת אחת לארבע שנים לאליפות אירופה (ותחשבו על זה ככה - אם אותו שחקן במקרה פצוע באותה האליפות, אז תיאורטית יכולות להיות 8 שנים שהוא אולי לא משחק בנבחרת, אולי חוץ מאיזה חלון משחקים רנדומלי באיזה קיץ כשהכל מסתדר...) - במובן מסוים אנחנו (ולא רק אנחנו כמובן) "נדפקים" ממעבר והשתלבות של מספר שחקנים ב-NBA.

אני (כידוע) חושב שעם שרף (ווולף) או בלעדיהם - הסיכויים שלנו לעלות הפעם נמוכים.
אגב, הליגה הישראלית אמורה לכאורה להסתיים (אולי, אין לדעת...) בסוף יוני, כך שגם לא יהיה זמן היערכות בנבחרת (בטח עבור שחקני שתי הקבוצות שיגיעו לגמר הפלייאוף) - לטוב או לרע.

_________________
קצת אחרי הסידרה של מכבי מול פאו' , דיוויד פרדמן מנסה לדרבן את האוהדים להגיע לפיינל פור הליגה האדריאטית:
"זו גם ההזדמנות לכל מי שיצא לפני הסיום של משחק 4 להודות לקבוצה, וגם ליהנות מהפיינל פור".

24.4.2012

מסכים לגבי גרין וגם לגבי מדר וגינת. אבל זו בדיוק הנקודה - שחקנים שכבר רצים כמה שנים עם הנבחרת ומרגישים בנוח עם המעמד שלהם שם, מגיעים ונותנים יותר ביחס ליכולת שלהם מחוץ לנבחרת. זה גם היה נכון לאבדיה בזמנו ואולי הקמפיין המוצלח מבחינתו בקיץ גם נתן לו דחיפה לעונה ב-NBA.
זה לא המצב עם בלאט, יעקב ולביא. אולי "עדיין" לא המצב עם השניים האחרונים והייתי שמח להתחיל לשלב אותם.
כנ"ל לגבי בן שרף, ככל שהוא ירגיש שזו הנבחרת "שלו", לפחות בקו האחורי, היכולת שלו רק תשתפר.
הריווח של אליפויות אירופה זה באמת פונטציאל פגיעה משמעותי בנבחרת. אבל - זה עובד גם כלפי השחקנים. הטרנד בשנים האחרונות הוא התייצבות של הרוב המוחלט של השחקני ה-NBA הבכירים - שיי, יוקיץ', לוקה, יאניס, וומבי. דווקא שהשחקנים הבינלאומיים השתלטו על -NBA, ההתייצבות שלהם לנבחרת לא ירדה אלא עלתה. זה כנראה לא מקרה, ולכן לדעתי גם אבדיה (ושרף) ירצו להתייצב יותר לנבחרת, מתוך הבנה שזה לא רק מקובל ב-NBA אלא אפילו מקדם אותם ואת הנראטיב שלהם. ומכיוון שאליפות אירופה היא כל 4 שנים, ההעפהל למונדובסקט הופכת לחשובה גם עבור אבדיה ושרף, וזה לדעתי מה שעומד בבסיס ההודעה של אבדיה שהוא מצטרף לחלון מוקדמות בקיץ הקרוב. הוא רוצה לסחוב את הנבחרת למונדובסקט, לשם הוא כבר יכול להגיע כאחד מהשחקנים הכי בכירים בעולם. מהבחינה הזו לוקה הוא דוגמא טובה - לא הזכייה באליפות אירופה בגיל 18 אלא שגם בשנתיים האחרונות, כשהוא שחקן על ב-NBA הוא עדיין מתייצב לחלונות המוקדמות בקיץ ולאליפויות השונות, וסוחב נבחרת מוגבלת ביותר למונדובסקט ולמוקדמות האולימפיאדה. אין סיבה שזה לא יהיה המצב עם אבדיה ושרף.

יש מצב שאני הולך על קו קדמי עם סייז, כלומר זלנסון, שגב, סורקין, גינת.
במצב כזה השאיפה היא לשחק רוב הזמן עם סנטר הגנתי לצד סורקין או גינת.
4 העמדות האחרות יהיו מספיק מוכשרות, ונניח סורקין ישחק סנטר כשזוסמן או פלטין על הפרקט.
רק צריך לוודא שאותו סנטר לא לוקח זריקות לא קשורות, לזלי בעיקר יש קצת נטייה כזו.

גינת וסורקין משחקים 30 דקות כל אחד (גם ביורובסקט). יהיו גם הרכבים ודקות שאבדיה ישחק 4, אז זה משאיר בערך 15 דק' לזלמנסון ושגב (ביורובסקט זה היה 15 דק' לשגב ולוי). הייתי מביא את שניהם רק בגלל שהם מביאים יכולות אחרות, אבל זה לא שהם הולכים להיות משמעותיים. זה בסה"כ להחליף את לוי בזלמנסון.

עכשיו שגם זוסמן גמר את העונה, מתחילה להווצר בעייה לנבחרת - ליף, לביא, זוסמן, נמרוד לוי.

זוסמן של השנים האחרונות הוא נוכח נפקד בנבחרת, הבעיה היא בעיקר על הנייר.
אני בכלל לא בטוח ששחקנים כמו פלטין, מנקו ואריאל, ואפילו לוגסי, לא יכולים לתת את אותו אפקט ברמת הנבחרת.

לגבי גינת וסורקין, אני טוען שצריך לחשוב מחדש על הקונספט של הגבוהים, כשיש עכשיו המון כוח אש בעמדות אחרות.
זה לא שזלמסון שחקן הגנה מופלא, אבל הוא עדיין הרבה פחות רך מסורקין, שגב בוודאי גם.
יכול להיות ש25 דק' של גינת וסורקין כ"א,
ככה שהם סוגרים את עמדה 4 יחד (25 דק גינת, 15 סורקין) + 10 דק' של סורקין בסנטר,
יאפשרו לשחק עם הרבה יותר סייז והרבה פחות רך.

כדורסל זה לאו דווקא 5 סקוררים על המגרש,
אם ככה יהיו על המגרש כל הזמן לפחות 3-4 סקוררים, ומצד שני נרוויח האסל והגנה.
יש מצב שנצא דווקא מורווחים.

אני לא יודע להסביר את זה עד הסוף, אבל הנבחרת עד עכשיו תחת בית הלחמי עושה רושם של אנדראצ'יברית מובהקת.
אנחנו יותר מדי דומים במובן הזה לנבחרת כמו צרפת של היורובאסקט האחרון מאשר ללטביה של גביע העולם או לפינלנד של אליפות אירופה.
חסרה מאוד חכמת המשחק, וזה מרגיש שגם המוטיבציה לא מספיק גבוהה.
אלה שני דברים שאם הם קיימים אפשר לאיים ביום נתון כמעט על כל נבחרת ואם הם חסרים אנחנו נראים חיוורים גם מול נבחרות בינוניות כמו פולין,
משהו יהיה חייב להשתנות כי לזרוק דור זהב כזה של שחקנים לפח ההיסטוריה זה פשוט עוול.

מילא בית הלחמי היה מתגלה כמוטיבטור ממדרגה ראשונה, שמחפה בכך על הבינוניות המקצועית, אבל זה פשוט לא זה.
הוא יותר מדי רך כלפי השחקנים. בגיל צעיר אולי שחקנים צריכים דמות בוגרת / דמות אב שתכיל אותם,
בגיל הזה שחקנים צריכים לפעמים שינערו אותם וידליקו אותם באמצעים יותר קשוחים, עושה רושם שבית הלחמי הוא פשוט לא כזה.
במיוחד סגל כזה של כוכבים, צריך מאמן שידע לנהל את כל האגו ויגרום לשחקנים לתת את הלב בהגנה, להקריב פאולים כשצריך וכד'.

אני מאוד מקווה שעוד שמונה שנים, כשנתחיל לסכם את התקופה של אבדיה בנבחרת נרגיש שזו הייתה נבחרת שעשתה הישגים יפים,
ולא שנתגעגע לימים של לפני עשור וחצי, כשהנבחרת כללה הרבה פחות כוכבים גדולים, אבל ידעה לעבוד כיחידה מלוכדת.

עכשיו שדני סחב קבוצה על הגב לפלייאוף, אני רוצה לראות אותו סוחב את הנבחרת למונדובסקט.
אני מודה שבחלומות הכי ורודים לא ציפית שאבדיה ליטרלי יסחוב קבוצה לפלייאוף. וזה סוחב במלוא מובן המילה - קבוצה מוגבלת ופצועה, כשהוא הכוכב הבלתי מעורער ומתעלה במאני טיים עם משחק שגם אם לוקה או שיי היו נותנים היו מדברים על תצוגה פנומנלית.
עוד משהו - דני הוא כנראה היום האירופאי ה-5 הכי טוב, ואולי השחקן הלא אמריקאי ה-6 הכי טוב. זה מאד שונה מאיפה שהיה בתחילת העונה, ואני חושב שהוא עקף שחקנים כמו ווגנר, שנגון, מארי, סיאקם, סאבוניס, מרקאנן
דבר אחרון - התפקיד והמעמד של דני בנבחרת דומה לזה שיש לו בפורטלנד. זה לא כספי שצריך להגיע ממעמד של רול פלייר למעמד של שחקן מוביל, או שחקנים במכבי שעברו מלהיות שחקנים 8-9 ללהיות שחקני חמישייה.

אני מחבר את כל זה ביחד ואני אומר שדני חייב לסחוב את הנבחרת למונדובסקט. אני מאמין שזה חשוב גם לו ברמה הלאומית וגם ברמת הלגאסי שלו גם בליגה. דני הוא במעמד של לסחוב נבחרת כמו שלוקה סוחב את סלובניה ובטח כמו שמרקאנן סחב את פינלנד.

מה זה אומר בתכלס? שהוא מגיע לחלון ביולי וגם לחלון בסוף אוגוסט, וסוחב את הנבחרת ל-3 נצחונות לפחות, בשאיפה 4. יכול להיות לו אחלה צוות מסייע - סורקין ושרף הם באופן מפתיע שחקנים שהתפקיד שלהם בנבחרת די דומה לתפקיד שהיה להם בשנה האחרונה. אבדיה עם שני אלה אמור להביא נצחונות גם על נבחרת כמו גרמניה (בהנחה והיא לא בסגל מלא), קרואטיה, פולין ולטביה. בכל המשחקים האלה דני יהיה השחקן הכי טוב, בפער משמעותי.

אז יאללה דני, זה האתגר הבא.

לגבי התפקיד - כן, יש לו אותו תפקיד?
בפורטלנד גם עכשיו כשיש את הולידיי, אבדיה עדיין הרכז רוב הזמן (ממה שאני ראיתי, תקנו אותי אם אני טועה). במובן שהוא זה שמוביל את הכדור, מחזיק בו חלק גדול מההתקפה ומקבל החלטות עיקרי. בנבחרת יש עדיין את ים מדר שהרבה מחזיק בכדור ועכשיו אולי גם בלאט. דני היה יותר על תקן מסיים מאשר מקבל החלטות.

דניאל, סחטיין על האופטימיות, אבל בעיני היא מוגזמת גם בהנחה שדני ושרף אכן באים הקיץ.

לחשוב שנהיה פייבוריטים מול גרמניה, אפילו כזו שחסרה שחקן או שניים, זה חתיכת משקפיים ורודים. מדובר על נבחרת שרצה יחד כבר שנים, אלופת עולם, מקום רביעי באולימפיאדה ואלופת אירופה בשלושת הטורנירים האחרונים שלה. מכונה משומנת שבקיץ האחרון נתנה 30 הפרש ליוון של יאניס (שחקן שעדיין עולה על דני בשתי דרגות). וזה הרבה מעבר לכוכבי ה-נבא. זה גם שחקנים כמו אובסט, בונגה, תאיס, והאחים דה סילבה. אנחנו מתפוצצים מגאווה על שרף שנבחר בסוף הסיבוב הראשון. אבל שני גרמנים (שטיינבך ואנדרסון) הולכים להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט הקרוב ושניהם הולכים לדעתי להיות אחלה שחקני נבא.

פייבוריטים מול פולין? רק בקיץ האחרון הפסדנו להם עם דני. קרואטיה? אני בכלל לא בטוח. לטביה? גם נבחרת מוכחת הרבה יותר מישראל.

זה לא שאי אפשר לנצח את הנבחרות הללו. אבל 3 ניצחונות מולן זה חתיכת הישג, כמעט בלי מקום לטעויות ונפילות.

שרף עם כל הכבוד הוא בן 20 ולגרמניה ולנבחרות האחרות יש לא מעט שחקנים טובים ממנו ובעיקר מנוסים בהרבה, גם אם הוא שחקן נבא (שעדיין צריך להוכיח שהוא אכן לגיטימי).

כל זה לא אומר כמובן שצריך להרים ידיים מראש והלוואי שאתה צודק. אבל בין האופטימיות שלך לפסימיות של שמואליקי, אני חושב שהתסריט הריאלי קרוב יותר לשלו.

בשני המקרים זו הקבוצה של דני, זה אומר שהרבה יעבור דרכו ויהיה לו יוסג' גבוה. האם הוא זה שיוביל את הכדור או שיקבל אותו מייד אחרי שהרכז עובר את החצי, נראה לי פחות משנה.

כמו שכתבתי, בחלומות הכי ורודים לא חשבתי שדני יוביל קבוצה לפלייאוף, אז אני מנסה להביא את זה לנבחרת. זה לא אופטימיות או הערכה חיובית, מבחינתי זה יותר עניין של גישה ואיך מגיעים לחלונות בקיץ. חייבים לבוא עם מטרה ברורה של 3 נצחונות, ועם סגל כמה שיותר חזק עם אבדיה ושרף, בשני החלונות.
דבר נוסף, ההשוואה לקיץ הקודם פחות רלוונטית לדעתי, כי דני נתן קפיצת מדרגה אדירה ועקף הרבה אירופאים אחרים. יחד עם שרף שלא היה, זה אומר שהנבחרת אמורה להיות הרבה יותר חזקה.
ביחס למשחקים עצמם:
- הקרואטים במשחק מולנו בחלון הקודם היו עם השחקן הטוב על המגרש (הזוניה). זה אמור להשתנות, ובהנחה (הסבירה) שזובאץ' לא משחק, השדרוג היחיד שלהם מול המשחק מולנו זה סאריץ', כשרק אבדיה אצלנו אמור לעשות את ההבדל הזה, בטח עם שרף
- את פולין כמעט ניצחנו בפולין, עם הצגה ענקית של לויד שהשנה מגיע אחרי עונה יותר חלשה ביורוליג. עם אבדיה הנוכחי ושרף, אני חושב שאנחנו פייבוריטים
- לטביה נראית לא טוב עד עכשיו, הפסידו להולנד ופעמיים לפולין. בהנחה הסבירה שפורזינגיס ורגלי הזכוכית שלו לא יגיע לחלון בקיץ, אנחנו פייבוריטים ברורים
- גרמניה - פה זה אכן טריקי, בגלל זה רשמתי 3 נצחונות. אם הנבחרת הגרמנית מגיעה בהרכב מלא, למרות שהשחקן הטוב על המגרש הוא אבדיה, הם פייבוריטים ברורים. אבל אולי בגלל שהחלון ביולי כולל משחק של גרמניה מול ישראל ומול קפריסין, אז הם ירשו לעצמם להגיע בסגל קצת יותר חסר וינסו למקסם את הסגל לחלון של אוגוסט ולמפגש עם הבית השני.

אז לסיכום - נצחון על גרמניה זה סוג של בונוס, אבל מול שאר הנבחרות, עם דני, בן שרף וסורקין, נצחון הוא בהחלט אפשרי וחייב להיות המטרה של הנבחרת.

אני מסכים שיהיה קשה כנראה בכל מקרה, אבל הניתוח של דניאל די נכון בעיני כגישה לבוא איתו.
זה מאוד תלוי בסגלים הסופיים שנבוא איתם גם אנחנו וגם הנבחרות האחרות.
זה לא רק אבדיה משופר ובן שרף.
עקרונית גם מדר מגיע בריא, יעקב אחרי עונה של התקדמות גדולה, וסורקין וקרינגטון אחרי עונות שיא.
אם גם גינת ולביא יגיעו בריאים והחיסור היחיד יהיה של זוסמן, במיוחד בהתייחס לחלון השני.
אז אנחנו פייבוריטים מול כל הנבחרות שאינן גרמניה.

דווקא על שאר הסגל אני פחות אופטימי - יעקב גם בעונת שיא לא הבריק מול קפריסין, למרות שהסגל היה חסר. קרינגטון עוד לא ממש מצא את המקום שלו בנבחרת. מדר מגיע אחרי עונה אישית זוועתית. לי אישית מצבו גם גינת לא לגמרי ברור. גור לביא אמור להעדר עד חודש יוני, אני לא רואה אותו רלוונטי לחלון של יולי. זוסמן וליף כמובן לא יהיו רלוונטיים. היחיד שבאמת באנקר זה סורקין.
נותר לקוות שבפלייאוף גינת ומדר ייכנסו לכושר טוב, כי הם באמת קריטיים לנבחרת.
אגב, בראייה קדימה הייתי מנסה לחשוב על מי שיכול לשחק ליד בן שרף, שיהיה אפקטיבי אוף דה בול, יקלע את השלשות אחרי החדירה של שרף (ואבדיה). אני לא בטוח שיעקב, מדר ובלאט מתאימים לשחק אוף דה בול. כרגע מי שנראה לי הכי מתאים זה עומר מאייר. אם שרף באמת מגיע לחלון של יולי, הייתי מביא גם את מאייר ובודק לפחות באימונים איך נראה השילוב הזה ברמת הנבחרת (עבד מעולה בעתודה).

לא צריך להיות כל כך פסימיים גם לגבי שאר הסגל.
לחלון הראשון יש מצב שנבוא קצת קצרים, זה עדיין צריך להספיק לניצחון על הקרואטים.
לחלון השני אני מקווה שכבר כל השחקנים חוץ מזוסמן יהיו כשירים,
זה סגל הרבה יותר עמוק משל פולין, ועם משמעותית יותר פאוור סטאר, גם מפולין וגם מלטביה.